קטגוריה:בראשית כג יג
נוסח המקרא
וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה
וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי שָׁמָּה.
וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאׇזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃
וַ/יְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּ/אָזְנֵ֤י עַם־הָ/אָ֙רֶץ֙ לֵ/אמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑/נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַ/שָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔/נִּי וְ/אֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖/י שָֽׁמָּ/ה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּמַלֵּיל עִם עֶפְרוֹן קֳדָם עַמָּא דְּאַרְעָא לְמֵימַר בְּרַם אִם עֲבַדְתְּ לִי טֵיבוּ קַבֵּיל מִנִּי אֶתֵּין כַּסְפָּא דְּמֵי חַקְלָא סַב מִנִּי וְאֶקְבַּר יָת מִיתִי תַּמָּן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּמַלֵיל עִם עֶפְרוֹן בְּאַנְפֵּי עַמָא דְאַרְעָא לְמֵימַר בְּרַם אִם אַנְתְּ צָבֵי לְמֶעֱבַד לִי טִיבוּ קַבֵּל מִינִי אֶתֵּן כַּסְפָּא דְמֵי חַקְלָא סַב מִנִי וְאֶקְבּוֹר יַת מִיתִי תַּמָן: |
רש"י
"נתתי" - דוני"ש (בלע"ז געבען) מוכן הוא אצלי והלואי נתתי לך כבר
[יח] מוכן הוא אצלי והלואי ונתתי כבר. אבל אין לפרש כמו שפירש למעלה (פסוק יא) 'הרי הוא כמו שנתתי לך', דזה לא הוי צריך לומר, שאם לא יתן לו הכסף לא יתן לו המערה. וגבי עפרון לא יתכן לפרש 'הלואי ונתתי לך', מפני שלא היה לעפרון הנאה במה שיתן המערה לאברהם שיאמר 'הלואי ונתתי', ולפיכך פירש 'הרי הוא כמו שנתתיה'. ומה שאמר 'הלואי ונתתי' הכל הוא פירוש מלת "נתתי". והרא"ם כתב לא שמעתי פירושו, והכל הוא נכון כמו שהתבאר:
וגם כאן הוצרך רש"י להוסיף רוצה לומר 'מוכן הוא אצלי הלואי ונתתי', ולא כתב שהוא עבר במקום הוה, דבהא לא סגי, דהוי ליה למכתב לשון הוה כדלעיל (אות טז). ומה שכתב תרוייהו 'מוכן - והלואי ונתתי', מפני שלא יתכן לומר 'הלואי ונתתי' אם לא היה מוכן תחלה, שאם אינו מוכן אצלו - והוא יאמר 'הלואי ונתתי' - כל אדם יאמר 'הלואי ונתתי' מאחר שאין לו מעות, ולפיכך צריך לומר 'מוכן הוא אצלי הלואי וכו. והרא"ם הבין 'הלואי ונתתי' הוא פירוש "לו (ות) שמעני", ואין זה כן:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
נָתַתִּי – דונא"י [donai = נתתי[2]] בְּלַעַ"ז: מוּכָן הוּא אֶצְלִי, וְהַלְוַאי נָתַתִּי לְךָ כְּבָר.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
נתתי כסף וגו'. פי' אם הוא גמר ליתן לו השדה בתורת מתנה גם הוא גמר לתת לו הכסף בתורת מתנה קח ממני ואז אקבל מתנתך ואקברה את וגו':
(יט - כ) ואחרי כן וגו' ויקם וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר ואחרי כן כי מובן הוא מסדרם של דברים שאחרי כן הוא שקבר. עוד למה הוצרך לומר פעם ב' ויקם השדה. אכן הכתוב יכוון להודיע כי היתה הקניה ככל משפטי הקנין והוא אומרו ואחרי כן פירוש אחר ששקל אברהם לעפרון דמי המערה בזה סלק עפרון זכותו מעל הקרקע כמו שכתב רמב"ם פ"א מהלכות זכיה ומתנה וז"ל שהגוי מעת שלקח הדמים סלק זכותו וישראל לא קנה עד שיגיע שטר לידו ונמצאו נכסים אלו כנכסי מדבר שכל המחזיק בהם זכה ע"כ. הרי שיועיל נתינת הממון שלא נשאר לגוי זכות בה, ולזה תועיל לגמור הקניה ביד אברהם באמצעות החזקה שהחזיק בה במה שקבר בה את שרה אבל אם היה קובר את שרה קודם הגם שהיה נותן אחר כך כסף השדה לא היה זוכה בנתינת הכסף לבדה כנזכר בלא חזקה:
ונשאר לדעת אם חזקה זו שמה חזקה בקרקע הגוי, והנה כתב רמב"ם בפ"ב מהלכות זכיה ומתנה ז"ל אבל בנכסי הפקר או הגר אפילו אכל פירות כמה שנים לא קנה לא אילן ולא קרקע עד שיעשה מעשה בגוף הארץ וכו' כיצד המוצא פלטרין בנכסי הגר או הפקר וסייד בהם או כייר גבוה אמה או יותר קנה וכו' המציע מצעות קנה וכו' היה לוקח עפר ממקום גבוה למקום נמוך הרי זה מתקן הארץ ראינוהו שהיה משליך העפר בלא הקפדה הרי זה בחזקת שאינו מכוין אלא להשוות מקום לדייש ולא קנה ע"כ. וכתב המגיד משנה המציע מצעות פירוש לישב עליהם והרי נהנה מגוף הקרקע. פי' אחר המציע מצעות שייפה הקרקע בהצעתם כסיוד וכיור וכו' וזה עיקר. ולזה הסכים הרב אבן מיגאש ז"ל ע"כ. והנה בשלמא לפי' ראשון של המגיד שכל שנהנה מגוף הארץ נקראת חזקה במציאות הפקר נאמר שגם במציאות שלפנינו כיון שקבר בגוף הארץ את שרה אשתו חשוב נהנה מגוף הארץ וקנאה, אלא לסברת הרב אבן מיגאש שאינה חזקה זולת אם יעשה תיקון בגוף הארץ כסיוד וכיור אם כן קבורת שרה לא תועיל לענין חזקה ובמה קנה אברהם. ואפשר כי כשבונין הקבר ובפרט בנין הקברות הקדומים שהיו בונין כוכין ומן הסתם הם מסיידים ומכיירים ובזה תהיה החזקה. ומעתה יתיישב טעם שחזר הכתוב לומר פעם ב' ויקם השדה לומר כי אחר שקבר אברהם וגו' בזה הושלמה הקימה של השדה לאברהם וזולת זה הגם שבערך עפרון נחתמה גזירתו שסלק זכותו אבל עדיין אינו נקרא של אברהם כפי הדין כנזכר ואחר שקבר וכו' ויקם וגו':ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כג יג.
נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי
סוף סוף ברור שהפועל "נָתַתִּי" מתייחס לתשלום בכסף ולא לנתינת חינם.
אברהם מבין שערך המערה הוא ערך השדה, ולמרות שהוא לא צריך את השדה, ולמעשה לא הוא ולא זרעו ישתמשו בשדה, הוא חייב לקנות את השדה. אברהם מסכים לקנות את השדה ולקבל בחינם את המערה. כל שנותר עתה הוא לקבוע את מחיר השדה.
מה חשב עפרון? האדמה והשדה שייכים למשפחה לדורי דורות. זהו מקור פרנסה. אדמה בדרך כלל לא מוכרים, אולם במקרה הזה עפרון חייב למכור לאברהם את השדה. מה המחיר שעפרון ידרוש בעבור השדה?
- אם עפרון חשב שהוא נושל מאדמתו ושייקח לו זמן רב למצוא חלקת אדמה באיכות דומה לקנייה, אזי הוא ביקש מאברהם מחיר כפול או משולש מהמחיר האמיתי עבור השדה . אברהם היה מוכן לשלם מחיר גבוה ואפשרי שהוא ידע מראש שהוא יהיה חייב לקנות גם את השדה (הן הוא היה הראשון שהזכיר את השדה (ביאור:בראשית כג ט)). זו כנראה הסיבה שהוא בא מצויד בסכום גדול של כסף עובר לסוחר.
- אם עפרון הבין שאברהם לא ישתמש בשדה, כלומר אברהם לא ינטוש את רעיית הצאן וחיי הנודות לטובת חקלאות של יושבי קבע, אזי הוא כנראה ניחש שהשדה יישאר חופשי להשכרה ועפרון ימשיך לעבד את השדה בשכירות. במקרה שכזה, עפרון ביקש את מחירו האמיתי של השדה. ייתכן שזו הסיבה מדוע עפרון לא דיבר על היבול מן השדה שעמד להבשיל בקרוב, ולא גבה מאברהם תשלום נוסף בעבורו.
- בזמנו אברהם קיבל מאבימלך מלך גרר "אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם" (ביאור:בראשית כ טז) בעבור שרה. אחת מהאפשרויות ל"כְּסוּת עֵינַיִם" היא שהכסף נועד כמתנת קבורה לשרה, בכבוד מלכים כנהוג אצל אנשי כנען והיוונים (פלישתים), שהניחו מטבע על עין הנפטר. בכנען נמצאו קברים בהם בחללי העיניים של המת היו מטבעות כסף. אפשרי שסיפור אברהם ושרה בגרר התפרסם בכנען, כי אברהם נעשה בן חסותו של אבימלך וקיבל רשות לגור בטוב שבארצו (ביאור:בראשית כ טו). קשה לדעת אם עפרון היה מודע למתנה ששרה קיבלה מאבימלך לפני כ-37 שנים, שאברהם התחייב לקבור אותה בכבוד כאשר הוא לקח את הכסף מאבימלך ואת הסכום שעמד לרשותו של אברהם עבור קבורתה של שרה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ כוונתו של רש"י היא כפי הנראה להראות, שבצרפתית כמו בלשון המקרא אפשר לבטא בעבר פעולה, שטרם התקיימה, אבל נחשבת כאילו התקיימה כבר. שלושה כתבי־יד מראים את הצורה ב-ai. ברוב האחרים יש צורה ב-a, אך קשה להסביר אותה.
- ^ כוונתו של רש"י היא כפי הנראה להראות, שבצרפתית כמו בלשון המקרא אפשר לבטא בעבר פעולה, שטרם התקיימה, אבל נחשבת כאילו התקיימה כבר. שלושה כתבי־יד מראים את הצורה ב-ai. ברוב האחרים יש צורה ב-a, אך קשה להסביר אותה.
- ^ נראה לכאורה שחסר כאן בראב"ע תיבת "ותשמעני" וכיו"ב. ובמהדורת מוסד הרב קוק בשם כת"י פריס: "שמענו". ויקיעורך.
דפים בקטגוריה "בראשית כג יג"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.