ביאור:בראשית כג יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כג יז: "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב."



וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב[עריכה]

עד כה לא הוזכר שהיה לשדה גבול מסביב ושהיו עצים בשדה. אברהם ועפרון הכירו את השדה והעצים, אבל לא דיברו על העצים לפני שהמחיר סוכם. כנראה השדה היה מוגדר וברור, ובכל מקרה אברהם רצה רק את המערה והשדה ניתן לו רק כדי לקבוע את המחיר.

מהתיאור אנו למדים שסביב לשדה היו עצים, וכן שהיה מטע עצים בשדה. לא ברור אם היו עצים לאורך כל הגבול של השדה או רק מספר עצים גדולים שניצבו בפינות השדה.

לעצי פרי לרוב אין תוחלת חיים ארוכה, כמו כן עצי פרי שניצבים בגבולות של שטח ואשר ענפיהם גדלים לשטח של השכן עלולים ליצור בעיות בנוגע למי רשאי לקטוף את הפירות. לכן סביר להניח שהעצים שניצבו בגבול השדה היו עצי אלון או אלה החיים מאות שנים.

נהגו לסמן את גבולותיו של שטח בעזרת גדר מהאבנים שפונו מהשדה , או צמחים קוצנים, או בעזרת פרח החצב, שבצלו נמצא עמוק בקרקע ואשר פורח לפני החריש ומסמן את הגבול.

מַמְרֵא[עריכה]

בהמשך יעקב יחזור ליצחק, אביו, שישב בממרא, ככתוב: "ויַָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק" (ביאור:בראשית לה כז), ולמרות שיצחק ויעקב היו רועי צאן ולא עובדי אדמה, הם בכל זאת ישבו ליד הממרא בקרבת מערת המכפלה והשדה. אין הוכחה שהאבות עיבדו את השדה של מערת המכפלה.