ביאור:בראשית כג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כג יב: "וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כג יב.

וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם[עריכה]

אברהם משתחווה בפעם השנייה. בפעם הראשונה נאמר: "ויַָּקָם אַבְרָהָם ויִַּשְׁתַּחו לְּעַם הָאָרֶץ, לִבְנֵי חֵת" (ביאור:בראשית כג ז).

  • הביטוי "עַם הָאָרֶץ" במקרא מתייחס לנכבדי העם. ראה (ביאור:בראשית כג ז).
  • "בְנֵי חֵת" בסיפורנו הם שופטי העיר היושבים בשער העיר.

בפעם הראשונה אברהם השתחווה לנכבדי העם ולשופטים. עכשיו הוא משתחווה רק לנכבדי העם שביניהם יושב עפרון.

למה אברהם לא משתחווה לשופטים?

בפסוק (ביאור:בראשית כג י) הראנו שעפרון הוא מושל העיר, ושהוא ניהל את השיחה עם אברהם כשווה עם שווה – ככתוב: "בֵּינִי ובֵּינְךָ מַה הִוא" (ביאור:בראשית כג טו). אברהם לא יכול היה להעניק כבוד מלכות לעפרון ואחר כך לשופטים, שכן מעמדם נמוך משל עפרון. לכן אברהם לא מכבד את השופטים. תפקידם נגמר.

השתחוות היא תנועה המציינת נתינת כבוד ותודה. אברהם מודה לעפרון על הצעתו הנדיבה. אולם במקרה שלנו, אברהם מודה בכבוד אך תוך כדי מכין את הקרקע לסירובו לקבל את המתנה בחינם.