לדלג לתוכן

ביאור:בראשית כג א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית כג א: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כג א.

בת מאה, בת עשרים, בת שבע

[עריכה]

מדוע לא נאמר פשוט "מאה עשרים ושבע שנה"? למה הכפילות "מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים"?

1. ייתכן שהמטרה היא להדגיש שלושה צדדים באישיותה של שרה: "מאה שנה" - זקנה וחכמה, "עשרים שנה" - יופי ומרץ נעורים, "שבע שנים" - טהרה ותמימות. כיוצא בזה אמרו חז"ל: "בת 100 כבת 20 לנוי, בת 20 כבת 7 שנה לחטא" (בראשית רבה נח א לפי גירסת שד"ל ; ובנוסחים שלנו, וכן בפירוש רש"י, הגירסה הפוכה - "בת 20 כבת 7 לנוי, בת 100 כבת 20 לחטא", אך לענ"ד היופי מאפיין יותר את גיל 20, והטהרה מחטא מאפיינת יותר את גיל 7) .

 

ייתכן שהדרשה הזאת - "בת מאה כבת עשרים, בת עשרים כבת שבע" - היתה ידועה כבר בזמן התנ"ך, ומכאן בא השם התנ"כי "בת שבע", שמשמעו "טהורה מחטא / יפה כמו ילדה בת שבע".

ועל דרך הרמז: ייתכן ששרה נולדה בשנה מעוברת, בחודש אדר א. לכן עד גיל 20 חגגו לה יום-הולדת רק 7 פעמים. ולכן "בת 20 כבת 7..." (יפעת שטראוס) . וכך אפשר לפרש גם את (שמואל ב ד ד): "וְלִיהוֹנָתָן בֵּן שָׁאוּל בֶּן נְכֵה רַגְלָיִם, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל..."למה דווקא עכשיו נזכרים לספר לנו שמפיבושת היה בן 5 כששאול ויהונתן מתו? הרי עברו כבר שנתיים מאז! אולי מאז שאביו נהרג בקרב - לא חגגו למפיבושת יום-הולדת, ולכן באותה תקופה הוא עדיין הרגיש כמו ילד בן 5.

2. וייתכן שהמטרה היא להדגיש את השלמות בחייה. בדרך-כלל מספרים עגולים מזכירים לנו שלמות, אלא שהמספר 127 אינו עגול (לפחות לא בשיטה העשרונית; בבינארית זה דווקא מספר יפה) , ולכן כדי להדגיש את השלמות נאמר כל חלק בנפרד - "100 שנה" (מספר עגול), "20 שנה" (מספר עגול), "7 שנים" (מספר מיוחד). לכך אולי התכוונו חז"ל (בראשית רבה נח א) , כשדרשו על כך את הפסוק (תהלים לז יח): "יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה": "כשם שהם תמימים, כך שנותם תמימים... זו שרה שהיתה תמימה במעשיה".

3. וייתכן שהמטרה היא להדגיש עד כמה חביבים ואהובים הם שני חייה של שרה לפני ה', עד שהוא מונה אותם בנחת כמי שסופר אוצר יקר, ועוד מסכם בסוף הפסוק "שני חיי שרה": "לומר לך, שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ובעולם הבא" (שם) .

פסוקים נוספים

[עריכה]

עם כל הדרשות הללו, קשה להסביר את הפסוקים הנוספים שבהם מתוארות שנות חיים של אנשים - מדוע בחלק מהן נאמר שלוש פעמים "שנה" (כמו אצלנו), בחלק נאמר רק פעמיים, ובחלק רק פעם אחת?:

  • (בראשית ה ה): "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת"
  • (בראשית ה ח): "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי שֵׁת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת"
  • (בראשית ה יא): "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אֱנוֹשׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת"
  • (בראשית ה יד): "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי קֵינָן עֶשֶׂר שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת"
  • (בראשית ה יז): "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת"
  • (בראשית ה כ): "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת"
  • (בראשית ה כג): "וַיְהִי כָּל יְמֵי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה "
  • (בראשית ה כז): "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי מְתוּשֶׁלַח תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת"
  • (בראשית ה לא): "וַיְהִי כָּל יְמֵי לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת"
  • (בראשית ט כט): "ויהי כָּל יְמֵי נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹת"
  • (בראשית כה ז): "וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי: מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים "
  • (בראשית כה יז): "וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאֶל: מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו"
  • (בראשית לה כח): "וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה "
  • (בראשית מז ט): "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה: יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם"
  • (בראשית מז כח): "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה "
  • (שמות ו טז): "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי; וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה "
  • (שמות ו יח): "וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל; וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה "
  • (שמות ו כ): "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה "
  • (במדבר לג לט): "וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר"


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בת מאה, בת עשרים, בת שבע


מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/127