אבן עזרא על בראשית כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · אבן עזרא על בראשית · כג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

חיי — לשון רבים ולא יתפרדו. ומנהג הלשון להקדים המספר הרב על המעט, והפך הדבר, כמו שני יעקב:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

ארבע — שם אדם גדול בענקים (יהושע יד טו). ולהיותו אברהם הוא על דרך דרש, כי לא היה מהענקים.

וכאשר מתה שרה היה אברהם במקום אחר, על כן אמר ויבא אברהם.

ולבכתה — לבכות עליה, וכן "ובכתה את אביה" (דברים כא יג):

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

פני מתו — רמז לגוף.

ועוד תמצא פירוש לאמר:

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

גר לבדו — הוא הלן, ותושב הוא הגר היושב בארץ. אמר: הנה אני תושב עמכם, והמות גזור עלינו, ואין לי מקום שיהיה לי אחוזה כמו נחלה, או מקום שאוחז אותו בכסף להיות קבר למתי:‏[1]

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

אדוני — ולא אדונינו, לשון המדבר. ואין מדרך מוסר לשום אחרים שותפים עמו.

נשיא אלהים — דרך גדולה, בעבור כי אתה נביא.

יכלה — ימנע, כי ימצא בה"א גם באל"ף באחרונה:

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

ודקדוק וישתחו — בספר היסוד. והאומרים כי השתחוייתו היתה לשם, לא אמרו כלום, כי הכתוב אמר שהשתחוה לבני חת. והשתחויה, שישוח ראשו, וזה משפט הנותן שבח לאחר. וגם משה השתחוה לחותנו:

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מערת המכפלה — מערה בתוך מערה.

בכסף מלא — וההפך 'חסר':

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

[לא אדוני שמעני] — לא כן אדוני, אך שתשמעני:

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפני עם הארץ — וזאת ההשתחויה היתה לפני עם הארץ לעפרון, לתת שבח לו:

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

אך אם אתה לו שמעני — אם אתה תעשה כן; לו תשמעני. או טעמו: אם אתה תעשה כן‏[2]; לו נתתי כסף השדה:

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עובר לסוחר — שלא יקח כי אם כסף נבחר:

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויקם — נתקיים ועמד השדה למקנה. והנה זה הפסוק דבק עם הפסוק שהוא למעלה, וכן "גר ותושב אנכי" (בראשית כג ד). והעשרה שהזכיר הגאון אינם דבוקים:

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם לעיני בני חת — (את) אנשי המקום.

וטעם לכל באי שער עירו — כל עובר ושב:

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואחרי כן קבר אברהם את שרה — ומאז נתקיים השדה לאחוזת הקבר לו ולזרעו. ונזכרה זאת הפרשה, להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות, לחיים ולמתים. ועוד, לקיים דבר ה' לאברהם להיות לו נחלה:

  1. ^ אולי "שיהיה לי" הוא סוף הדיבור, ו"אחוזה — כמו נחלה" הוא דיבור חדש. ויקיעורך.
  2. ^ נראה לכאורה שחסר כאן בראב"ע תיבת "ותשמעני" וכיו"ב. ובמהדורת מוסד הרב קוק בשם כת"י פריס: "שמענו". ויקיעורך.