קטגוריה:בראשית כג ז

אברהם היה עשיר מאוד. הוא שלט על אזור דרום כנען: מגרר (מושבו של אבימלך מלך פלישתים) עד באר שבע ועד אלוני ממרא. היה לו צבא של לפחות "שְׁמֹנָה עָשָׂר ושְּׁלֹשׁ מֵאוֹת" (ביאור:בראשית יד יד) לוחמים מנוסי מלחמה, וכן היו לו חוזי שיתוף פעולה עם מנהיגי האזור: "אֲחִי אֶשְׁכֹּל ואֲַחִי עָנֵר, וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד יג). אברהם לקח ארץ צחיחה שאף אדם לא רצה לגור בה, חפר בארות ובורות מים והסב את האזור למקום בר מחייה פורה אשר בשליטתו.

בשער העיר ישבו השופטים והמנהיגים וניהלו את ענייני העיר והממלכה שלהם. אברהם מופיע לפני בני חת בשער העיר ומדבר איתם כשווה, ויושב איתם, הן נכתב בפסוקנו: "וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ" כלומר: אם הוא קם סימן שהוא ישב לפני כן. אברהם הלך לבני חת בשער העיר וישב איתם. אם כן, אברהם דיבר בישיבה ולא בעמידה כאשר הוא אמר: "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם; תְּנו לִּי אֲחֻזַתּ קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי" (ביאור:בראשית כג ד).

אברהם העניק לבני חת כבוד גדול בכך שהביע רצון לחיות בקרבם. הם ידעו שהוא מכבד את חוקיהם ורוצה לקבל מהם משהו, ולכן זו היתה הזדמנות מצוינת להעניק לו כבוד בחזרה ולחזק את קשרי החברות, ההגנה והמסחר שביניהם. השליטים והשופטים שישבו בשער הצהירו: "בְּמִבְחַר קְבָרֵינו קְּבֹר אֶת מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּו אֶּת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ" (ביאור:בראשית כג ו). הצהרתם למעשה אפשרה לאברהם לנסות לקנות אחוזת קבר בארץ כנען לעולמי עד, שלא תבוא עליה כליה.

בשמחתו אברהם מעניק כבוד מלכות לעם הארץ ולשופטי בני חת. הוא קם ממקום מושבו והשתחווה לפניהם. הוא לא רק קד או כרע.

אברהם הודה לבני חת על שקיבלו אותו כ-"גֵּר וְתוֹשָׁב" (ביאור:בראשית כד ד) ועל שהם מוכנים לתת לו אחוזת קבר בשטחם.
ניתן לראות שבתחילת דרכו של העם העברי לא היה איסור על השתחוות בפני שליט או אנשים.

מה פירוש "לְעַם הָאָרֶץ"?

האם אלו פשוטי העם או נכבדי העם?

• בתקופת המשנה ברור שהביטוי "עם הארץ" מתייחס לפשוטי העם.
• אולם בתנ"ך הביטוי 'עם הארץ' פונה למנהיגי העם ונכבדי הארץ, ככתוב: "ומִּן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הואּ פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וחֲַמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאו בָּעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָבָּא, הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר" (מלכים ב כה יט). כלומר, עם הארץ מתייחס לנכבדי העם, הקבוצה השולטת הגרה בעיר. לכן אברהם משתחווה קודם כל "לְעַם הָאָרֶץ" הנכבדים כי מעלתם גבוהה מהשופטים.