ברטנורא על התורה/בראשית/כג
א
[עריכה]ויהיו חיי שרה לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומ' לך שכל אחד נדרש לעצמו וכו' עד שווין בטובה. קשה שהרי גבי אברהם לא דריש רק לדבר אחד בן מאה כבן שבעים וכבן חמש בלא חטא. ועוד שהרי גבי ישמעאל לא דריש להו כלל. וי"ל דהכא דריש הכי משום דסמיך אסיפא דקרא דכתיב שני חיי שרה דלא אצטריך אלא למימר כולן שוין בטובה. ואם היינו דורשין כמו באברהם לא היה צריך דכבר שמעינן ליה מרישיה דקרא וגם גבי אברהם לא דרש ליה אלא מכח ייתורא דקרא דכחיב ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי אבל גבי ישמעאל דליכא שום יתורא לא דריש. מהר"ר: מה בת עשרים לא חטאת אף בת מאה בלא חטא קשה מה רצה לדרוש בת מאה לענין חטא י"ל שכן מצינו במקום אחר חטא אצל בן מאה כדכתיב (ישעיה ס"ס כ' פסוק ג') והחוטר בן מאה שנה יקולל. ומה שאמר ובת כ' כבת ז' ליופי קשה דאדרבא גנותא הוא שהרי אשה יפה יותר בת כ' מבת ז' כשהיא קטנה. י"ל דהכי קאמר מה בת ז' היתה יפה מחמת עצמה ולא על ידי קשוטין אף בת עשרים היתה יפה בטבעה לא כחל ולא פירכוס.
ב
[עריכה]קרית ארבע על שם ד' ענקים שהיו שם אחימן וכו'. ד"א על שם ד' זוגות שנקברו שם וכו'. קשה מאי ד"א י"ל דלפירוש הראשון אין טעם לספור זה בכאן שאינו מענין הפרשה לקרותה קרית ארבע על שם ד' ענקים כי מה ענין זה לכאן לכך פירש ד"א על שם ד' זוגות: ויבא אברהם מהיכן בא מהר המוריה לספוד לשרה ולבכתה נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק וכו' קשה מנא לו שמהר המוריה בא. ועוד מה קשה לו על הסמיכות הזה שהוצרך לדרוש אותו ועוד אם היה רוצה לדרוש הסמיכות היה לו לשאל בתחלת הפרשה למה נסמכה כי זה דרכו בשאר מקומות ועוד היכן נסמכה מיתת שרה לעקידה הרי יש ביניהם פרשת הנה ילדה מלכה וגו'. י"ל ולהשיב על כל הקושיות הללו בדרך זו כי מדסתם לן הכתוב וכתב ויבא אברהם ולא כתב מהיכן בא יש לנו לומר שמהר המוריה בא שהוא המקום הכתוב למעלה שהיה בו אברהם בעת עקידת יצחק והנה אם כן נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק בפסוק זה שכחב ויבא אברהם לספוד לשרה שלא היה צריך לכתוב ויבא אברהם אלא ללמדנו שביאת אברהם מהר המוריה כלומר עקידתו של יצחק היתה גרמה לספוד לשרה ולבכותה כדמפרש רש"י ואזיל ואם כן סרו כל הקושיות כי מה שקשה מנא לו שבא מהר המוריה כבר אמרנו שמוכיח אותו מדסתם לן הכתוב לא פירש מהיכן בא ומה שקשה מפני מה הוצרך לדרוש הסמיכות הזה מפני שלא היה צריך לכתוב כלל ויבא אברהם אלא להודיענו שביאת אברהם היתה סיבה לספוד לשרה. ומה שקשה למה לא שאל רש"י למה נסמכה בתחלת הפרשה. ועוד שיש ביניהם פרשת ויוגד לאברהם כבר אמרנו שאין הסמיכות בפרשיות אלא בפסוק ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה: גר ותושב גר מארץ אחרת וכו'. ומדרש אם תרצו הריני גר ואם לא אטלנה מן הדין שאמר לו הקב"ה לזרעך אתן קשה אם אמר הקב"ה לתת הארץ לבניו לא אמר לתתה לו. י"ל שמאחר שנאמר לו לירושה דכתיב וירש זרעך ש"מ שהארץ שלו ובניו נוחלין אותה כעין ירושת אבות זהו שאמר בכאן אטלנה מן הדין וכו':
ט
[עריכה]מערת המכפלה בית ועליה על גביו ד"א שכפולה בזוגות. קשה מאי ד"א י"ל דלפי' הראשון הל"ל הכפולה דמשמע שכפולה מעצמה עכשיו שכתב המכפלה משמע שהיא כפולה מחמת דבר אחר שנתוסף בה והיינו שכפולה בזוגות:
יג
[עריכה]נתתי כסף מוכן הוא אצלי והלואי נתתיו כבר קשה למה לא פירש בכאן גבי כסף כמו שפי' למעלה גבי שדה שאמר שם הרי היא כמו שנתתיה לך. י"ל דלעיל לענין שדה אמר הרי היא כמו שנתתיה לך לפי שבמכירת השדה אין בה שינוי שאינו יוצא מיד ליד. לכך אמר הרי היא כמו שנתתיה לך אבל בכסף שיצא מידו של זה ונכנס בידו של זה לא שייך לומר הרי היא כמו שנתתיו לך ולכך פי' בו מוכן הוא אצלי והלואי נתתיו לך כבר:
טז
[עריכה]לעפרון עפרן כתיב חסר וי"ו מפני שאמר הרבה ואפי' מעט לא עשה פי' דגריעותא הוא דמשמע לשון עפר כלומר עפרא בפומיה: