[א] הלואי ומתנו. פירוש "לו" - 'הלואי'. והוסיף וי"ו על "מתנו", מפני שכן בכל מקום שכתב "לו" יש וי"ו על מלה שאחריה; "מי יתן והיה זה לבבם כל הימים" (ר' דברים ה, כו), "לו שמעני" (בראשית כ"ג, י"ג) 'הלואי ותשמעני' (רש"י שם), הוסיף גם כן וי"ו, כי אילו לא הוסיף היה מלה חסרה, כי 'הלואי מתנו' לא יתחבר, אם לא תאמר כך 'הלואי שמתנו' בשי"ן. ונותן הוי"ו במקום השי"ן, שכך הוא שמוש הוי"ו במקום הזה במקום השי"ן:
"וילונו", ואח"כ שבו להתלונן על משה ואהרן שהוציאו אותם מארץ מצרים ואמרו אחר שראינו שכונת ה' בהוציאם ממצרים היה להמיתם, לו מתנו בארץ מצרים ולא היינו
סובלים רעת המדבר, ואם רצה להרע לנו גם בזה שקודם המות נהיה נעים ונדים במדבר עכ"פ במדבר הזה לו מתנו:
וילונו וגו' כל בני ישראל וגו' כל העדה. טעם כפל זכרון המלינים, גם שינוי הזכרון, לצד שכללות ישראל היו בכלל המלינים אבל דברים שבאו בטענה היו מפי כללות העדה הראוים לדבר בטענה עם משה ואמרו סדר בחירת הרע, חלוקה ראשונה לו מתנו בארץ מצרים, וזה נמנע מהם שכבר יצאו, ובחרו ברעה יותר ממנה שימותו במדבר, וזה ישנו במציאות כי ימיתם במדבר, למה ה' מביאם למדרגה רעה יותר למות בחרב ולשבות נשיהם וגו', וגמרו אומר הלא טוב פירוש אם ה' לא ימיתם במדבר מסכימין לשוב מצרימה שאפשר שלא ימיתום מצרים ותהיה נפשם להם לשלל, ולא פחדו שיגזור ה' עליהם וימיתם במדבר ולא יגיעו למצרים כי זה הוא מבוקשם כאומרו או במדבר הזה וגו':
