קטגוריה:בראשית ד כד
כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְ/לֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְ/שִׁבְעָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | אֲרֵי שִׁבְעָה דָּרִין אִתְּלִיאוּ לְקָיִן הֲלָא לְלֶמֶךְ בְּרֵיהּ שִׁבְעִין וְשִׁבְעָה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם קַיִן דְחַב וְתַב בִּתְיוּבְתָּא עַד שׁוּבְעָא דָרִין אִתְלִיוּ לֵיהּ וְלֶמֶךְ בַּר בְּרֵיהּ דְלָא חַב דִינָא הוּא דְיִתְלֵי לֵיהּ עַד שׁוּבְעִין וְשַׁבְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
"כי שבעתים יוקם קין" - קין שהרג מזיד נתלה לו עד ז' דורות אני שהרגתי שוגג לא כ"ש שיתלה לי שביעיות הרבה
"שבעים ושבעה" - לשון רבוי שביעיות אחז לו כך דרש רבי תנחומא ומדרש בראשית רבה לא הרג למך כלום ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה לפי שנגזרה גזירה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות אמרו מה אנו יולדות לבהלה למחר המבול בא ושוטף את הכל והוא אומר להן וכי איש הרגתי לפצעי וכי אני הרגתי את הבל שהיה איש בקומה וילד בשנים שיהא זרעי כלה באותו עון ומה קין שהרג נתלה לו שבעה דורות אני שלא הרגתי לא כ"ש שיתלו לי שביעיות הרבה וזה ק"ו של שטות א"כ אין הקב"ה גובה את חובו ומקיים את דברורש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה – לְשׁוֹן רִבּוּי שְׁבִיעִיּוֹת אָחַז לוֹ, כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (בראשית יא). וּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה (כג): לֹא הָרַג לֶמֶךְ כְּלוּם, וְנָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ מִשֶּׁקִיְּמוּ פְּרִיָה וּרְבִיָּה, לְפִי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה לְכַלּוֹת זַרְעוֹ שֶׁל קַיִן לְאַחַר שִׁבְעָה דוֹרוֹת. אָמְרוּ: מָה אָנוּ יוֹלְדוֹת לַבֶּהָלָה? לְמָחָר הַמַּבּוּל בָּא וְשׁוֹטֵף אֶת הַכֹּל! וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן: "וְכִי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי"? וְכִי אֲנִי הָרַגְתִּי אֶת הֶבֶל, שֶׁהָיָה אִישׁ בְּקוֹמָה וְיֶלֶד בַּשָּׁנִים, שֶׁיְּהֵא זַרְעִי כָּלֶה בְּאוֹתוֹ עָוֹן? וּמַה קַּיִן שֶׁהָרַג נִתְלָה לוֹ שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אֲנִי שֶׁלֹּא הָרַגְתִּי לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּתְלוּ לִי שְׁבִיעִיּוֹת הַרְבֵּה? וְזֶה קַל וָחֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת, אִם כֵּן אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹבֶה אֶת חוֹבוֹ וּמְקַיֵּם אֶת דְּבָרוֹ.
אבן עזרא (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כד) כי אם קין שהיה הרוצח הראשון בכ"ז אמר ה' שמי שיהרוג אותו ינקם על אחת שבע, כ"ש למך שהוא תקיף יותר מקין והוא מושל ממשל רב, שמי שיהרגנו ינקם שבעים ושבעה פעמים, כי בניו ועבדיו יקחו נקמתו, ולכן אתן נשי למך גורו מפני חרב, כי אשר תמרה את פי תומת. ובזה יספר איך יצאו בני קין לתרבות רעה והתפארו ברצח, עד שגם את נשיהם הפחידו בהרג וטבח והכניעום תחתם לשפחות, וכמו שנודע שבימי קדם היתה האשה קנין בעלה לעשות עמה כחפצו:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד כד.
וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה
כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן
אלוהים הודיע לקין את עונשו על הריגת הבל: "וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה ... נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ד יא-יב), וניתק אותו מהאדמה להיות נוד. קין הבין שאלוהים לא פסק עליו עונש מוות, ומיד התלונן שזה עונש חמור מדי הן "כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי" (ביאור:בראשית ד יד). אלוהים קיבל את טענתו של קין כצודקת, העניק לו אות, והבטיח לשמור עליו כל חייו, כדבריו: "לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם" (ביאור:בראשית ד טו), וכאילו שזה לא הספיק לקין, אלוהים עוד הוסיף שאפילו אסור להכות בו, כדבריו: "לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ" (ביאור:בראשית ד טו).
- קין זכה להגנה אלוהית. הוא קיבל מדליה.
קין שוחרר מעבודת השדה, ייתכן שהוא לקח את צאנו של הבל, שנעשה חסר בעלים, בדומה לדברי הנביא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לאחאב: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" (מלכים א כא יט).
קין התחיל לבנות עיר, וסביר שהוא נעשה שליט העיר, כי הוא זה שבחר איך העיר תקרא, ככתוב: "וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ" (ביאור:בראשית ד יז) וקריאת שם זאת הכרזת בעלות.
וכך קין הסתובב עם המדליה שאלוהים העניק לו, כל הפוגע בו יענש פי שבע. כמובן עם קין לא קיבל עונש שלילי אלא מתנה חיובית, אז לא ברור מה משמעות עונש פי שבע.
וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה
למך גם הוא הרג איש וילד, כדבריו: "כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" (ביאור:בראשית ד כג).
למך לא רואה במעשיו דבר רע. הוא גאה לספר את זה בשיר לנשותיו.
למך היה הבכור למשפחת קין, והוא ראה את עצמו כשליט בכיר. ילדיו היו מוצלחים מאוד ופיתחו אוהלים, מקנה, כלי נגינה, ועבודת מתכת.
לא ברור איך למך הרג את האיש והילד. לפי דבריו הוא סבל חבורות ופצעים. ייתכן שהוא הרג יותר מאשר איש אחד. לכל פצע שהוא סבל, הוא הרג איש אחד או יותר. לפי הסיפור נראה שלמך יצא למלחמה נגד קבוצת אנשים. היתה מלחמה כבדה, למך ניצח. לאחר הנצחון, למך המשיך והרג את הילדים והאנשים ששרדו. לא ברור מה למך עשה לנשים ולילדות.
עונש קבוצתי
למך משמתמש בדברי אלוהים להעניק לעצמו הגנה. כך למך חשב שאלוהים עשה לקין.
הוא מעניק לעצמו מדליה עוד יותר גדולה מאשר קין קיבל מאלוהים. ייתכן שלמך רואה את עצמו כאלוה.
למך מזהיר כל אדם שיחשוב לתקוף אותו, שהוא יעניש אותו פי 77. הוא יפגע באיש ובמשפחתו. הוא ישמיד אותם מעל פני האדמה, כשם שהבל וזרעו הוכחדו.
- אנחנו שומעים כאן על עונש קבוצתי חמור ביותר.
- למך מזהיר תוקפים עתידיים שהוא ישחוט ויהרוג את ילדיהם. חיסול של כל זרעם.
ישנם מקרים רבים בתנ"ך בו אנו רואים ששליטים עשו כך, לדוגמא אבימלך הרג את כל בני אביו ורק יותם שרד (שופטים ט ה).
בהמשך נאמר: "וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ" (ביאור:בראשית ו ה). ייתכן שלהתנהגות כזאת התכוון אלוהים - רוע לב, התעללות בחלש, גאווה ויהירות, שמחה לאד.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ד כד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.