בראשית רבה כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · כג · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כג[עריכה]

בראשית רבה פרשה כג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז

בראשית רבה · כג · א · >>


א. [עריכה]

וידע קין את אשתו וגו' -- (תהלים מט) קרבם בתימו לעולם.

רבי יודן ור' פנחס. ר' יודן אמר: מה סבורין הרשעים, שקרבם בתימו לעולם וגו'. (שם) קראו בשמותם עלי אדמות טבריה, על שם טיבירואיס. אלכסנדריאה, על שם אלכסנדרוס. אנטוכיה, על שם אנטיוכס.

ורבי פנחס אמר: קרבם בתימו לעולם, למחר בתיהם נעשים קבריהם. (שם) משכנותם לדור ודור, שאינן לא חיים ולא נידונין, ולא עוד, אלא שקראו בשמותם עלי אדמות.

ויהי בונה עיר, ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך:

<< · בראשית רבה · כג · ב · >>


ב. [עריכה]

ויולד לחנוך את עירד וגו' אמר רבי יהושע בן לוי: כולן לשון מרדות הן. עירד, עורדן אני מן העולם. מחויאל, מוחן אני מן העולם. מתושאל, מתישן אני מן העולם. למך, מה לי ללמך ולתולדותיו? ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה.

אמר רבי עזריה בשם ר' יהודה בר סימון: כך היו אנשי דור המבול עושין. היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורביה, ואחת לתשמיש. זו, שהיתה לפריה ורביה, היתה יושבת כאילו אלמנה בחיה (נ"א בחיי בעלה), וזו שהיתה לתשמיש, היה משקה כוס של עקרים, שלא תלד, והיתה יושבת אצלו מקושטת כזונה, הדא הוא דכתיב (איוב כד): רועה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב. תדע לך, שכן. שהרי הברור שבהן היה למך, ולקח ב' נשים, הדא הוא דכתיב: ויקח לו למך שתי נשים, שם האחת עדה, דעדה מיניה.

ושם השנית צלה, שהיתה יושבת בצלו:

<< · בראשית רבה · כג · ג · >>


ג. [עריכה]

ותלד עדה את יבל וגו'. לשעבר היו מקנין להקדוש ברוך הוא במטמוניות, חזרו להיות מקנין אותו בפרהסיא, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ח): אשר שם מושב סמל הקנאה. ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב, אדריכולין ובורבלין.

וצלה גם היא ילדה את תובל קין. רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: זה תבל עבירתו של קין. קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה, לוטש כל חורש נחושת וברזל.

ואחות תובל קין נעמה, אמר רבי אבא בר כהנא: נעמה אשתו של נח היתה, למה היו קורין אותה נעמה? שהיו מעשיה נעימים.

ורבנן אמרי: נעמה אחרת היתה, ולמה היו קורין אותה נעמה?

שהיתה מנעמת בתוף לעבודת כוכבים:

<< · בראשית רבה · כג · ד · >>


ד. [עריכה]

ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי רבי יוסי בר חנינא אמר: תבען לתשמיש. אמרו לו:, למחר המבול בא נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה?! אמר להן: כי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו. וילד לחבורתי, שיבואו עלי חבורות בשבילו. אתמהא?! קין הרג ונתלה לו ז' דורות, ואני שלא הרגתי, אינו דין שיתלה לי על זה?!

רבי אומר: ה"ז ק"ו של חשך, א"כ מהיכן גובה הקב"ה שטר חובו?!

רבי יעקב בר אידי בעי קמיה דר' יוחנן: אם איש, למה ילד? ואם ילד למה איש? אמר לו: איש לאברים וילד לשנים. אמר להן: איתא, ניזיל גבי אדם. אזלון לגבי אדם. אמר לו: עשו אתם שלכם והקדוש ברוך הוא עושה את שלו. ואמרין ליה: אסיא! אסי חיגרתך! כלום פרשת מחוה הרי ק"ל שנה, אלא כדי שלא תעמיד ממנה בן, אתמהא?!

כיון ששמע כן, נזקק להעמיד תולדות:

<< · בראשית רבה · כג · ה · >>


ה. [עריכה]

וידע אדם עוד את אשתו נתוסף לו תאוה על תאותו. לשעבר אם לא היה רואה, לא היה מתאוה. עכשיו, בין רואה בין שאינו רואה, הוא מתאוה.

רבי אבא בר יודן בשם רבי אחא: רמז למפרשי ימים, שיהיו נזכרים את בתיהם ובאים. מיד, ותקרא את שמו שת, כי שת לי אלהים זרע אחר וגו'.

רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר: נסתכלה אותו זרע, שהוא בא ממקום אחר. ואי זה? זה מלך המשיח. תחת הבל כי הרגו קין, מחטייה של הבל נהרג קין. משל לשני אילנות, שהיו סמוכין זה לזה, פכרה רוח את אחד מהן, ונפל על חבירו ופכרו.

כך, תחת הבל כי הרגו קין, מחטייה של הבל, נהרג קין:

<< · בראשית רבה · כג · ו · >>


ו. [עריכה]

ולשת גם הוא יולד בן, ויקרא את שמו אנוש בעון קומי אבא כהן ברדלא, אדם שת אנוש ושתק? אמר עד כאן בצלם ובדמות, מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטורין.

ארבעה דברים נשתנו בימי אנוש בן שת: ההרים נעשו טרשים, והתחיל המת מרחיש, ונעשו פניהן כקופות, ונעשו חולין למזיקין. אמר רבי יצחק: הן הן שגרמו לעצמן להיות חולין למזיקין.

מה בין דגחין לצלמא למאן דגחין לבר נש?!

<< · בראשית רבה · כג · ז


ז. [עריכה]

(בראשית ד) אז הוחל אמר רבי סימון: בשלושה מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל לקרוא בשם ה' (שם ו) ויהי כי החל האדם הוא החל להיות גבור בארץ. איתיבון והכתיב: וזה החלם לעשות? אמר להם: קיפח על ראשו של נמרוד ואמר: זה המורדן עלי.

אמר רבי לוי: לאשה שאמרה לבעלה, ראיתי בחלום שאתה מגרשני. אמר לה: ולמה בחלום? הא לך בעלילות!

אמר רבי אחא: אתם עשיתם עצמכם עבודת כוכבים וקראתם לשמכם, אף אני אקרא למי הים לשמי, ואכלה אותן האנשים מן העולם.

דרש ר' אבהו: אוקינוס גבוה מכל העולם.

אר' אלעזר בן מנחם: והלא מקרא מלא הוא, (עמוס ה): הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו אתמהא?! כזה שהוא שופך מלמעלן למטן?! שתי פעמים כתיב: הקורא למי הים, כנגד שתי פעמים שעלה הים והציף את העולם.

ועד היכן עלה בראשונה ועד היכן עלה בשנייה? רבי יודן ורבי אבהו ור"א בשם רבי חנינא: בראשונה עלה עד עכו ועד יפו. ובשנייה עלה עד כפי ברבריאה.

רבי חנניא ורבי אחא בשם רבי חנינא: בראשונה, עד כפי ברבריאה. ובשנייה, עד עכו ועד יפו, הדא הוא דכתיב (איוב לח): ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף, ופה ישית בגאון גליך. עד פה תבא ולא תוסיף, עד עכו תבא ולא תוסיף. ופה ישית בגאון גליך, ביפו ישית בגאון גליך.

רבי אליעזר בשם רבי חנינא אמר: בראשונה, עלה עד קלבריאה. ובשנייה, עד כפי ברבריאה.

<< · בראשית רבה · כג · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.