בראשית רבה כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · כב · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כב[עריכה]

בראשית רבה פרשה כב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

בראשית רבה · כב · א · >>


א. [עריכה]

והאדם ידע את חוה אשתו וגו' (שם כה) זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, לא מן דכדון, אלא כי מעולם המה.

אמר רבי יהושע בר נחמיה: שבם נהגת עם אדם הראשון, שכך אמרת לו: כי ביום אכלך ממנו מות תמות! ואילולי שנתת לו יום אחד משלך, שהוא אלף שנה, היאך נזקק להעמיד תולדות?!

<< · בראשית רבה · כב · ב · >>


ב. [עריכה]

והאדם ידע וגו' -- רבי הונא ור' יעקב ברבי אבין בשם ר' אבא בר כהנא אמר: לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון. וידע, אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו הודיע דרך ארץ לכל.

דבר אחר: והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה. ידע מה עבדת ליה חוה.

אמר רבי אחא: חיויא - חיויך, ואת חיויא דאדם, ותהר ותלד את קין.

אר' אלעזר בן עזריה: שלושה פלאים נעשו באותו היום. בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות.

אמר לו רבי יהושע בן קרחה: עלו למיטה שנים, וירדו שבעה. קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו. ותאמר קניתי איש את ה', חמת לה הא איתתא בנין, אמרה: הא קנין בעלי בידי.

רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא, אמר לו: בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטים אתין וגמין רבויים, האי את דכתיב הכא, מהו?
אמר: אילו נאמר קניתי איש ה', היה הדבר קשה, אלא את ה'. אמר לו (דברים לב): כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק הוא מכם, שאין אתם יודעים לדרוש.

אלא את ה' -- לשעבר אדם נברא מאדמה, וחוה נבראת מאדם. מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה:

<< · בראשית רבה · כב · ג · >>


ג. [עריכה]

ותוסף ללדת את אחיו את הבל -- הדא מסייעא לרבי יהושע בן קרחה, דאמר: עלו למטה שנים וירדו שבעה.

ותוסף ללדת, תוספת ללידה ולא תוספת לעיבור.

ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה. שלושה הן שהיו להוטים אחר האדמה ולא נמצא בם תועלת, ואלו הן:

  • קין עובד אדמה,
  • נח (בראשית ט) ויחל נח איש האדמה,
  • עוזיהו (ד"ה ב' כ"ז) אכרים וכורמים בהרים ובכרמל, כי אוהב אדמה היה:

<< · בראשית רבה · כב · ד · >>


ד. [עריכה]

"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" ר"א ורבי יהושע ר"א אמר בתשרי נברא העולם רבי יהושע אמר בניסן נברא העולם מאן דאמר בתשרי נברא העולם עשה הבל קיים מן החג ועד החנוכה מ"ד בניסן נברא העולם עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת בין לדברי אלו בין לדברי אלו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום:

<< · בראשית רבה · כב · ה · >>


ה. [עריכה]

ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' -- מן הפסולת. לאריס רע, שהיה אוכל את הבכורות ומכבד למלך את הסייפות.

והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן. ר' אלעזר ורבי יוסי בר חנינא. ר' אלעזר אמר: הקריבו בני נח שלמים. ורבי יוסי אמר: עולות הקריבו.

אתיב ר' אלעזר לרבי יוסי בר חנינא: והכתיב והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן, דבר שחלבו קרב. מה עבד ליה לר' יוסי? עביד ליה, מן שמניהון.

אתיב ר' אלעזר לרבי יוסי: והא כתיב (שמות כד): וישלח את נערי בני ישראל, ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים. מה עביד ליה ר' יוסי בר חנינא? שלמים, בלא הפשט וניתוח.

אתיב ר' אלעזר לרבי יוסי: והא כתיב (שם יח): ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים. מה עבד לה רבי יוסי בר חנינא? כמ"ד לאחר מתן תורה בא יתרו.

אמר רבי הונא: איתפלגון.

ר' ינאי ורבי חייא רבה. ר' ינאי אמר: קודם מתן תורה בא יתרו. ורבי חייא רבה אמר: אחר מתן תורה בא.

אמר רבי חנינא: ולא פליגי. מאן דאמר קודם מתן תורה בא, הקריבו בני נח שלמים. ומאן דאמר אחר מתן תורה בא, עולות הקריבו.

והא מסייעא ליה לרבי יוסי בר חנינא (שיר ד): עורי צפון, זהו העולה, שהיתה נשחטת בצפון. מהו עורי? דבר שהיה ישן ומתעורר. ובואי תימן, אלו שלמים, שהיו נשחטים בדרום. ומהו ובואי? דבר של חידוש.

אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, קרא מסייעא ליה לרבי יוסי בר חנינא דכתיב (ויקרא ו): זאת תורת העולה היא העולה, שהיו בני נח מקריבים.

כד אתי לשלמים, (שם) זאת תורת זבח השלמים, אשר הקריבו אין כתיב כאן, אלא אשר יקריבו, מכאן ולהבא:

<< · בראשית רבה · כב · ו · >>


ו. [עריכה]

(בראשית ד) וישע ה' אל הבל ואל מנחתו נתפייס ממנו. ואל קין ואל מנחתו לא שעה, לא נתפייס ממנו. ויחר לקין מאד ויפלו פניו, נעשו כאור. ויאמר ה' לקין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלא אם תטיב שאת, כמה דאת אמר: (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. ואם לא תטיב שאת, קללה.דכתיב (שם כב): והשיאו אותם עון אשמה.

דבר אחר: אם תטיב, אני מוחל לך על עונותיך. ואם לאו, חטאו של אותו האיש גדוש ומגודש.

ר' ברכיה בשם ר' שמעון בר אמי אמר: (תהלים לב): לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו, ולא פשעו גבוה ממנו. שנאמר (בראשית ד): לפתח חטאת רובץ, חטאת רובצת אין כתיב כאן, אלא חטאת רובץ. בתחלה הוא תש כנקבה, אחר הוא מתגבר כזכר.

אמר רבי עקיבא: בתחלה דומה לחוט של עכביש, ולבסוף נעשה כקלע הזו של ספינה. הדא הוא דכתיב (ישעיה ה): הוי מושכי העון בחבלי השוא, וכעבות העגלה חטאה.

אמר רבי יצחק: בתחלה הוא נעשה אורח, ואח"כ הוא נעשה בעל הבית. הדא הוא דכתיב (שמואל ב יב): ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא לו - הרי אורח; ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא עליו, הרי בעל הבית.

אמר רבי תנחום בר מריון: אית כלבין ברומי, דידעין למשתדלא. אזיל ויתיב קמי פלטירא, ועביד גרמיה מתנמנם, ומרי פלטירא מתנמנם, והוא שמוט עיגולא אארעא, עד דהוויא מצמית לון, הוא משתכר עיגולא ומהלך ביה.

אמר רבי אבא: היצר הזה דומה ללסטים שפוף, שהיה יושב בפרשת דרכים. כל מאן דעבר הוה, אמר: הב מה דעלך. עבר פקח אחד וראה שאין בו תוחלת לגזול לו כלום, התחיל מכתתו. כך כמה דורות אבד יצר הרע, דור אנוש, ודור הפלגה, ודור המבול, כיון שעמד אברהם אבינו וראה שאין בו תוחלת, התחיל מכתתו, הדא הוא דכתיב (תהלים פט): וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף.

אמר רבי אמי: אין יצה"ר מהלך לצדדים אלא באמצע פלטיא, ובשעה שהוא רואה אדם ממשמש בעיניו, מתקן בשערו, מתלא בעקיבו, הוא אומר: הדין דידי! מאי טעמיה? (משלי כו): ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו.

אמר ר' אבין: כל מי שמפנק את יצרו בנערותו, סופו להיות מנון עליו בזקנותו. מאי טעמא? (שם כט): מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון.

רבי חנינא בר פפא אמר: אם בא יצרך להשחיקך, דחהו בדברי תורה . אם עשית כן, מעלה אני עליך כאילו בראת את השלום, שנאמר (ישעיה כו): יצר סמוך תצור שלום. ואם עשית כן, מעלה אני עליך כאילו בראת את השלום, שלום אין כתיב כאן, אלא שלום שלום. ואם תאמר שאינו ברשותך? ת"ל: כי בך בטוח, וכבר הכתבתי לך בתורה: ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו.

רבי סימון אמר: אם בא יצרך להשחיקך, שמחהו בדברי תורה, שנאמר: יצר סמוך תצור שלום. ואם עשית כן, מעלה אני עליך כאילו בראת את שני העולמות. תצור שלום אין כתיב כאן, אלא שלום שלום.

ואם תאמר שאינו ברשותך, כבר הכתבתי בתורה: ואליך תשוקתו וגו':

<< · בראשית רבה · כב · ז · >>


ז. [עריכה]

ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו'. על מה היו מדיינים? אמרו: בואו ונחלוק את העולם, אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין. דין אמר ארעא, דאת קאים עליה דידי! ודין אמר מה דאת לביש, דידי! דין אמר: חלוץ! ודין אמר: פרח! מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו.

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: שניהם נטלו את הקרקעות, ושניהן נטלו את המטלטלין. ועל מה היו מדיינין? אלא, זה אומר: בתחומי בהמ"ק נבנה. וזה אומר: בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא בהמ"ק. היך מה דאת אמר (מיכה ג): ציון שדה תחרש. ומתוך כך (בראשית ד): ויקם קין אל הבל אחיו וגו'.

יהודה בר אמי אמר: על חוה הראשונה היו מדיינין. אמר רבי איבו: חוה הראשונה חזרה לעפרה.

ועל מה היו מדיינין? אמר רבי הונא: תאומה יתירה נולדה עם הבל. זה אומר: אני נוטלה, שאני בכור.

וזה אומר: אני נוטלה, שנולדה עמי. ומתוך כך ויקם קין:

<< · בראשית רבה · כב · ח · >>


ח. [עריכה]

אמר רבי יוחנן: הבל היה גבור מקין, שאין ת"ל ויקם, אלא מלמד שהיה נתון תחתיו. אמר לו: שנינו בעולם, מה את הולך ואומר לאבא?! נתמלא עליו רחמים. מיד עמד עליו והרגו. מן תמן אינון אמרין: טב לביש לא תעביד, וביש לא ימטי לך.

ויהרגהו, במה הרגו? רבי שמעון בן גמליאל אמר: בקנה הרגו, שנאמר: וילד לחבורתי, דבר שעושה חבורה. ורבנן אמרי: באבן הרגו, שנאמר: כי איש הרגתי לפצעי, דבר שהוא עושה פצעים.

רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר: נתבונן קין מהיכן שחט אביו אותו הפר, שנאמר בו (תהלים סט:) ותיטב לה' משור פר, ומשם הרגו, ממקום הצואר מקום הסימנין.

ומי קברו?

אמר רבי אלעזר בן פדת: עופות השמים וחיות טהורות קברוהו, ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן ב' ברכות, שמברכים עליהן: א' לשחיטה וא' לכיסוי הדם:

<< · בראשית רבה · כב · ט · >>


ט. [עריכה]

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: כתיב (שם לז): חרב פתחו רשעים וגו'. חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם, זה קין. להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך, זה הבל. (שם) חרבם תבא בלבם וגו', נע ונד תהיה בארץ.

ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך וגו' משל לאיפרכוס שהיה מהלך באמצע פלטיא, מצא הרוג ואחד עומד על גביו. אמר לו: מי הרגו? ואמר ליה: אנא בעי ליה גבך, ואת בעי ליה גבי?! אמר לו: לא אמרת כלום.

משל לאחד שנכנס לגינה וליקט תותין ואכל, והיה בעל הגינה רץ אחריו. אמר לו: מה בידך? אמר לו: אין בידי כלום! אמר לו: והרי ידיך מלוכלכות כך אמר לו קין להקב"ה: השומר אחי אנכי! אמר לו הקדוש ברוך הוא: הא רשע! קול דמי אחיך צועקים וגו'.

משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי אחד והפשילו לאחוריו, והיה בעל המרעה רץ אחריו. אמר לו: מה בידך? אמר לו: אין בידי כלום! אמר לו: והרי הוא מפעה אחריך. כך אמר הקב"ה לקין: קול דמי אחיך וגו'.

רבי יודן ורבי הונא ורבנן: רבי יודן אומר: דם אחיך אין כתיב כאן, אלא דמי אחיך, דמו ודם זרעיותיו. רבי הונא אמר: (מלכים ב ט) את דמי נבות, דם נבות ודם בניו אין כתיב כאן, אלא את דמי נבות, ואת דמי בניו, דמו ודם זרעיותיו. רבנן אמרין: (ד"ה ב כד) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן, אלא בדמי יהוידע דמו ודם זרעיותיו.

אר"ש בן יוחאי: קשה הדבר לאומרו, ואי אפשר לפה לפרשו. לב' אתליטין שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך. אילו רצה המלך פירשן, ולא רצה המלך לפרשן. נתחזק אחד על חבירו והרגו, והיה מצווח ואמר: מאן יבעי דיני קדם מלכא?

כך, קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, לעלות למעלה לא היתה יכולה, שעדיין לא עלתה לשם נשמה, ולמטה לא היתה יכולה לעמוד, שעדיין לא נקבר שם אדם. והיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים:

<< · בראשית רבה · כב · י · >>


י. [עריכה]

ועתה ארור אתה. אמר רבן שמעון בן גמליאל: בשלושה מקומות דברו הכתובים בלשון מועט: ועתה ארור אתה (בראשית ד, יא) ואם בריאה יברא ה' (במדבר טז, ל) ואנכי פציתי פי לה' (שופטים יא, לה).

כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא רבי אלעזר אמר: לך אינה נותנת, לאחר נותנת. רבי יוסי בר חנינא אמר: לא לך ולא לאחר, ודכוותה: זרע רב תוציא השדה.

רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר: זורע סאה ומכניס סאה. אמר רבי נחמיה: א"כ פרנסה מניין? אלא הראויה לעשות עשרים, עושה ששה עשר, והראויה לעשות עשר, עושה חמש.

דבר אחר: כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך, כחה, אינה נותנת לך. כחך נותנת לך, כל כחך אינה נותנת לך,

נותנת היא לך מקצת כחך:

<< · בראשית רבה · כב · יא · >>


יא. [עריכה]

ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא לעליונים והתחתונים אתה סובל, ולפשעי אין אתה סובל?!

דבר אחר: גדול עוני משל אבא, אבא על מצוה קלה עבר ונטרד מתוך ג"ע, זו, שהיא עבירה חמורה שפיכת דמים על אחת כמה וכמה. גדול עוני, הן גרשת, אתמול גרשת את אבא, ועכשיו את מגרשני.

הן גרשת אותי היום, שמא מפניך אסתר?! והייתי נע ונד בארץ וגו':

<< · בראשית רבה · כב · יב · >>


יב. [עריכה]

ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין ר"י ורבי נחמיה רי"א: נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל. אמר להן: לכן אני אומר: כל הורג קין, יהרג!

אמר רבי לוי: בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לכן אני אומר: כל הורג קין, יהרג!

ר' נחמיה אמר: לא כדינן של רוצחנין, דינו של קין. קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד, מכאן ואילך, כל הורג קין, יהרג! וישם ה' לקין אות.

רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אמר: הזריח לו גלגל חמה. אמר רבי נחמיה: לאותו רשע היה מזריח לו הקב"ה גלגל חמה?! אלא, מלמד שהזריח לו הצרעת. היך מה דאת אמר (שמות ד): והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול האות וגו'.

רב אמר: כלב מסר לו. אבא יוסי בן קסרי אמר: קרן הצמיח לו. רב אמר: עשאו אות לרוצחנים. רבי חנין אמר: עשאו אות לבעלי תשובה.

רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש אמר: תלאו ברפיון ובא מבול ושטפו, שנאמר (בראשית ח): וימח את כל היקום אשר על פני האדמה.

כמה דאת אמר: ויקם קין וגו':

<< · בראשית רבה · כב · יג


יג. [עריכה]

ויצא קין מלפני ה' -- מהיכן יצא?

  • רבי יודן בשם ר' איבו אמר: הפשיל דברים לאחוריו, ויצא כגונב דעת העליונה.
  • רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר: יצא כמפריס וכמרמה בבוראו.
  • רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר: יצא שמח. היך מה דאת אמר (שמות ד): הנה הוא יוצא לקראתך וגו'. פגע בו אדם הראשון אמר לו: מה נעשה בדינך? אמר לו: עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדם הראשון מטפח על פניו. אמר: כך היא כחה של תשובה, ואני לא הייתי יודע?! מיד עמד אדם הראשון ואמר: (תהלים צב): מזמור שיר ליום השבת וגו'.

אמר רבי לוי: המזמור הזה אדם הראשון אמרו ונשתכח מדורו, ובא משה וחדשו על שמו. מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וגו'.

<< · בראשית רבה · כב · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.