בראשית רבה כב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]

והאדם ידע את חוה אשתו וגו' (שם כה) זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, לא מן דכדון, אלא כי מעולם המה.

אמר רבי יהושע בר נחמיה: שבם נהגת עם אדם הראשון, שכך אמרת לו: כי ביום אכלך ממנו מות תמות! ואילולי שנתת לו יום אחד משלך, שהוא אלף שנה, היאך נזקק להעמיד תולדות?!