קטגוריה:בראשית ד יא
נוסח המקרא
ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך
וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.
וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃
וְ/עַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽ/אֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔י/הָ לָ/קַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖י/ךָ מִ/יָּדֶֽ/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּכְעַן לִיט אַתְּ מִן אַרְעָא דִּפְתַחַת יָת פּוּמַּהּ וְקַבֵּילַת יָת דְּמָא דַּאֲחוּךְ מִן יְדָךְ׃ |
אונקלוס (דפוס): | וּכְעַן לִיט אָתְּ מִן אַרְעָא דִּי פְתָחַת יַת פּוּמָּהּ [וְ]קִבֵּילַת יַת דְּמֵי [דַ]אֲחוּךְ מִן יְדָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּכְעַן חֲלַף דִקְטַלְתֵּיהּ לַיִיט אַתְּ מִן אַרְעָא דִפְתָחַת יַת פּוּמָהּ וְקַבִּילַת יַת דְמֵי דְאָחוּךְ מִן יְדָךְ: |
רש"י
והקשה הרא"ם דמשמע דהפתח היה לרעה, ואילו בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לז:) אמרינן 'מיום שפתחה הארץ לקבל דמו של הבל - שוב לא פתחה', ומקשה והכתיב (במדבר ט"ז, ל"ב) "ותפתח הארץ את פיה", ומתרץ 'נפתחה לרעה ולא נפתחה לטובה', משמע דפתיחת הארץ לקבל הדם היה לטובה, ויראה שאין זה קשיא, דרש"י סבירא ליה דקבלת הדם היה לטובת העולם, שלא יהיה הדם נראה, אבל מכל מקום חטא הוא לארץ לסייע את הרוצח לכסות מעשיו אשר עשה, אבל מכל מקום היה לטובה, ודבר פשוט הוא - כי עשתה היא טובה לעולם לכסות הדם, וסייעה את קין הרוצח, ובזה חטאה האדמה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ועתה ארור אתה. אמר רשב"ג: בג' מקומות דברו הכתובים בלשון מועט; ועתה ארור אתה, "ואם בריאה יברא ה'", "ואנכי פציתי פי לה'".
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד יא.
אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה
וְעַתָּה
אלוהים הכריז את חטאו של קין, "מֶה עָשִׂיתָ, קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ד י).
קין לא ענה. הוא לא הכחיש ולא הצטדק. לא היה לו מה לענות.
אלוהים מוכן להתחיל בפסק דין שלו. "וְעַתָּה" - עכשו, ברגע זה, אני מוכן להודיע לך את גורלך.
אָרוּר
"אָרוּר" - מקולל (מילוג). ניתן להבין שהרבה אנשים חשבו שזה הפרוש היחיד, ככתוב: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (שמות כב כז), וגם: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם: לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא" (במדבר כב יב).
אולם קיימות דוגמאות רבות שמראות שהפרוש המקובל אינו הגיוני:
- ""אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ" (דברים כז טז).
- "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ" (דברים כז יח).
- אז מה? אתה מקולל. ומה קורה לך עכשו? כל בר דעת יודע שאין לקללת-איש ערך ממשי! מילים פורחות!
אלוהים הבטיח לאברם: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" (ביאור:בראשית יב ב), אולם השתמש בשתי מילים שונות: 'לקלל', ו'לאור'. מכיוון שאין מילה מיותרת בתורה, חיב להיות הבדל בין השתיים.
ברכת-אלוהים זה דבר ממשי, מוחשי, ככתוב:
- "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כו יב).
- לבן אמר ליעקב: "נִחַשְׁתִּי, וַיְבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז), וסביר שמדובר בבנים ללבן, ולא רק יותר צאן.
- על יוסף במצרים נאמר: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית לט ג).
ניתן להבין שברכת אלוהים זאת הצלחה חומרית וחברתית. לכן המילה "אָאֹר" חייבת להיות ההפך מהצלחה, תוספת - המילה צריכה להיות גרעון, החרמה, נידוי, נישול, גרוש, ניתוק, פירוד, מניעה, והכל ביחד: הענשה/פגיעה על ידי החברה, ככתוב:
- "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ" (ביאור:בראשית ג יז)- מעונשת האדמה בגללך, ולכן תצמיח קוץ ודרדר.
- "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה" (בראשית מט ז) - מעונשים הם כי פשעם גדול.
אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה
אלוהים הביא דברים טובים מן האדמה:
- "וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, עָפָר מִן הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ב ז).
- "וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה, כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (ביאור:בראשית ב ט).
- "וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה, כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית ב יט).
אולם עכשו אלוהים מעניש את קין, שבא מן האדמה, וזיהם את האדמה בדם חי.
המשפט: "אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה" אינו ברור, האם אלוהים מארר את האדמה כי היא "פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ"?
לא סביר שאלוהים מקלל את האדמה, מה האדמה אשמה? מה האדמה יכלה לעשות? ובכל מקרה האדמה לא קיבלה עונש.
- ייתכן שהיה צריך להיות כתוב: "אָרוּר אָתָּה [לָ]אֲדָמָה, אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ", וכך יש הגיון למשפט - קין הוא ארור לאדמה. האדמה קיבלה את התפקיד להעניש את קין ולא לתת לו מכוחה (ביאור:בראשית ד יב). הוא פגע בה והיא תפגע בו.
- ייתכן שהפרוש המילה 'ארור' היא להיות מנודה או מנושל, וכך המשפט הוא: 'מנושל אתה מן האדמה.' ואז יש לזה משמעות. קין איבד את הבעלות על השדות שלו, ועל הזכות להשתמש בהם, וכך הוא עבר לארץ נוד, ארץ נוודים, ונעשה רועה צאן.
זאת הפעם שניה שאלוהים מאורר את האדם ואת האדמה. אלוהים כבר אמר לאדם: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (ביאור:בראשית ג יז), וגם הוסיף: "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית ג יח), כך שלמעשה אין הרבה חידוש בעונש של קין. לוא לא היתה ברירה אלא להיות עובד אדמה, יתכן שזאת היתה בעיה לקין, אבל נראה שהוא עבד בבניה והקים עיר (ביאור:בראשית ד יז). בזמן שאחרים עבדו בשדות - הוא העניק להם מחסה, והם סיפקו לו אוכל.
אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ
סביר שאלוהים משתמש בשפה שירית כדי להדגיש את דבריו. האדמה לא פתחה פה ולא לקחה דבר. הדם נשפך עליה, ונספג בין גרגרי האדמה, וחלחל לתוכה.
אמנם קין הרג את הבל, וגרם שדמו ישפך מגופו, אבל האם קין לכלך את ידיו בדם ושפך או זרק את הדם?
- קורבן אדם
אם התאור הזה נכון, אז ייתכן שהיה כאן טקס דתי - קורבן אדם. קין עקד ושחט את הבל כקורבן לאלוהים, הקיז את דמו, שפך את דמו על מזבח, וכך הדם הגיע לאדמה. האם קין הגיש מנחה לאלוהים עבור המנחה הראשונה שאלוהים לא שעה למנחתו?
- אלוהים הגדיר את מעשיו של קין 'כמעשה' - אלוהים אפילו לא אמר שהמעשה היה הרג, ובהחלט לא הגדיר אותו כרצח בכוונה תחילה.
- ממנחת הבל, מבכורות צאנו, ייתכן שקין חשב שאלוהים מעדיף קורבן חי, והדבר הטוב ביותר לקורבן הןא אחיו.
- ייתכן שקין עשה כעקדת יצחק, בה נאמר על אברהם: "וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ" (ביאור:בראשית כב ט-י).
- ייתכן שקין חפר שוחה באדמה ופתח את פיה, כפי שעשה אליהו: "וַיַּעַשׂ תְּעָלָה, כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע, סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ" (מלכים א יח לב) כדי שהדם יתרכז במקום אחד.
- ייתכן שקין ניהל את הטקס כפי שאלוהים הורה למשה: "וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְהוָה. וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם, וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב" (ויקרא א ה).
האם הסבר כזה הוא אפשרי?
האם אלוהים רצה לנתק חלק מהאנשים מעבודת השדה?
אלוהים נתן עונש שנראה כבד מאוד. אולם בהמשך הסיפור נראה כאילו שקין לא נפגע, ולהפך:
- קין נעשה בנאי, ראש עיר,
- וצאצאיו פיתחו
- כלי נגינה (ביאור:בראשית ד כא) ששימשו לרקוד ושירה.
- רעית צאן ומקנה (ביאור:בראשית ד כ) שכללו את כל תעשית החלב, בשר, גבינה, עורות.
- כלים מברזל ונחושת (ביאור:בראשית ד כב), וכך נוצרו כלי עבודת וכלי מלחמה.
התוצאה היתה חיובית ביותר, וייתכן שזאת היתה כוונתו של אלוהים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ד יא"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.