קטגוריה:בראשית ד יב
כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣/אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖/הּ לָ֑/ךְ נָ֥ע וָ/נָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָ/אָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | אֲרֵי תִּפְלַח בְּאַרְעָא לָא תוֹסֵף לְמִתַּן חֵילַהּ לָךְ מְטֻלְטַל וְגָלֵי תְּהֵי בְּאַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם תִּפְלַח יַת אַרְעָא לָא תוֹסִיף לְמִתַּן חִיל פֵּירָהָא לָךְ מְטַלְטֵל וְגָלֵי תְּהֵי בְּאַרְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יב)" כי תעבד". והנה האדמה תקח מידך נקמת דמי אחיך בשני דברים. א] במניעת ההטבה, שאם תעבוד את האדמה לא תתן לך את כחה ולא תתן את יבולה. ב] בפועל, שלא תניח אותך שתעמוד עליה רק נע ונד תהיה בארץ[א]:
הערות
[א] ובמדרש אי הבל אחיך משל לאפרכוס שמצא הרוג וא' עומד ע"ג וא"ל מי הרגו אני או אתה, משל לא' שנכנס לגינה ולקט תותים מצאו בעל הגינה וכחש א"ל הלא ידיך מלוכלכות, משל לא' שגנב גדי ובעל הגדי רדף אחריו וכחש א"ל הרי היא פועה אחריך. במשל הא' דייק מה עשית ר"ל הלא אתה עשית זאת כי אין איש בלעדיך, במשל הב' דייק קול דמי אחיך שידיך מלוכלכות בדם, במשל הג' דייק מ"ש צועקים אלי מן האדמה, ארור אתה מן האדמה, שהאדמה צועקת עליך ופוצה פיה להנקם ממך:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך. ר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא. ר' אלעזר אמר: לך אינה נותנת, ולאחר נותנת. רבי יוסי בר חנינא אמר: לא לך ולא לאחר. ודכוותא "זרע רב תוציא השדה", ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אומר: זורע סאה ומכניס סאה. אמר ר' נחמיה: אם כן פרנסה מנין? אלא הראויה לעשות עשרים עושה י"ו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד יב.
ראו פסוק יז
נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ
כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה
אלוהים מעניש את קין על הריגת אחיו.
קין היה איש שדה, והבל היה נווד רועה צאן. עכשו קין יאבד את זכותו להנות מפרי האדמה ויהפך לנווד, אולי רועה צאן, אולי איש עיר.
אלוהים לא אוסר על קין לעבד את האדמה. הוא רשאי לחרוש, לזרוע, להשקות.
לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ
אולם אפילו אם קין יעבד את האדמה, היבולים יהיו דלים וחסרי כוח.
אלוהים לא אמר שלא יהיה יבול בכלל. יכול להיות שיהיו צמחים מספיקים רק לצאן לאכילה.
באדמה משתמשים לחקלאות, מחצבים, אזורי בניה, חומר בניה, מאגרי מים. למעשה כל חומר בסיסי בא מהאדמה, ולאחר עיבוד מתאים, משמש את בני האדם למחיתם. קין הוענש בצורה רחבה שכל שימוש באדמה יהיה חסר כוח. העונש הוא אישי לקין. שכנים יעבדו את השדות מסביבו, ורק השדה שלו יהיה אומלל. לאיפה שהוא ילך, הקללה תלך איתו. אולם העונש לא חל על צאצאיו. רק קין יסבול.
בשלב הזה קין עוד לא היה נשוי, כך שקיים סיכוי שהוא לא יוכל לשאת אישה ולפרנס אותה. ניתן לחשוב שאף אישה לא תרצה אותו, למרות שבהמשך רואים שהוא נשא אישה, והיו לו צאצאים מוצלחים ומפורסמים בתעשיה, אומנות, ובעלי מקנה.
כיוון שקין יכול להשכיר את אדמתו לאדם אחר, ואז אדמתו תניב יבולים, אלוהים הבין שהעונש אינו כל כך חמור, ולכן הוא מיד מוסיף: "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ".
נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ
"נָע וָנָד" - זז ממקום למקום.
לא ברור מה העונש בזה. יש הרבה סוחרים מצליחים ורועי צאן שהם נוודים - עוברים מעיר לעיר. הם מעבירים סחורות וידע ממקום למקום ומקבלים תשלום עבור השרות שהם מעניקים. לא נראה שקין היה מנוע מלשבת בארץ נוד, לקחת אישה, לתת לה בית ואוכל, ללדת ילד, לבנות עיר ולתת לעיר את שם בנו "חֲנוֹךְ" (ביאור:בראשית ד יז). אנשים רבים גרו בעיר של קין, והוא היה שליט העיר. לקין היתה משפחה מפוארת ביותר, ולא ברור אם משפחתו מתה במבול, וכל הידע שלהם אבד.
רק שקין היה חייב להסתובב בארץ וללכת ממקום למקום. לא נאמר שפגעו בו או פצעו אותו בדרכו, עד מותו. אפילו השיר של למך "כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי. כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן, וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה" (ביאור:בראשית ד כג-כד) לא מעיד שלמך הרג את קין. הוא פשוט הרג איש וילד כאשר הוא נפצע וקיבל חבורות.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית ד יב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.