דברים רבה ח א
א. [ עריכה ]
הלכה: אדם מישראל שלא התפלל תפלת השחר, או תפלת מוסף, או תפלת המנחה - הרבה פעמים שלא פנה להתפלל, או מקוצר שהיה עושה צרכיו, או שהיה מהלך בדרך ושכח להתפלל - אי זו שעה מותר לו להתפלל ויצא בה ידי חובתו? כיצד הוא צריך לעשות כך? שנו חכמים: תפלת השחר עד חצות, תפלת המנחה עד הערב, תפלת הערב אין לה קבע, אבל של מוספין כל היום.
אמר רבי אלעזר: שכח ולא התפלל תפלת המוסף, ובא להתפלל תפלת המנחה - מתפלל תפלת המנחה ואח"כ תפלת המוסף. למה? הכל בעתה מתבראת. ותפילת הערב אין לה קבע, עד שיעלה עמוד השחר. למה? שכן כתיב: (משלי ח, יז): "אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאני".
וכל מי שמתפלל ומכוון את לבו לתפלה סימן טוב לו שתפלתו נתקבלה, שנאמר: (תהלים י, יז): "תאות ענוים שמעת ה' וגו'".
גדולה היא התפלה לפני הקב"ה. אמר ר"א: רצונך לידע כחה של תפלה? אם אינה עושה כולה חציה היא עושה. קין עמד על הבל אחיו והרגו, יצאה גזירה: (בראשית ד, יב): "נע ונד תהיה בארץ". מיד עמד ונתודה לפני הקב"ה, שנאמר: (שם, יג) "גדול עוני מנשוא". אמר לפניו: רבש"ע! כל העולם אתה סובל ולעוני אי אתה סובל? כתבת: (מיכה ז, יח): "נושא עון ועובר על פשע", סלח לעוני שהוא גדול. מיד מצא חסד לפני הקב"ה, ונמנע ממנו "נע", חצי הגזירה. שכן כתיב: (בראשית ד, טז): "וישב בארץ נוד". מכאן אתה למד שגדולה התפלה לפני הקב"ה.
וכן חזקיהו הנביא [המלך], בשעה שא"ל (ישעיה לח, א): "צו לביתך כי מת אתה", מיד: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר". א"ל הקב"ה: "שמעתי את תפלתך וגו' והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה" שכן כתיב (תהלים קמה, יט): "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם".