דברים רבה ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דברים רבה · ח · א · >>

הוסף ביאור

א. [עריכה]

הלכה אדם מישראל שלא התפלל תפלת השחר או תפלת מוסף או תפלת המנחה. הרבה פעמים שלא פנה להתפלל או מקוצר שהיה עושה צרכיו או שהיה מהלך בדרך ושכח להתפלל אי זו שעה מותר לו להתפלל ויצא בה ידי חובתו כיצד הוא צריך לעשות כך שנו חכמים תפלת השחר עד חצות תפלת המנחה עד הערב תפלת הערב אין לה קבע. אבל של מוספין כל היום. אר"א שכח ולא התפלל תפלת המוסף ובא להתפלל תפלת המנחה מתפלל תפלת המנחה ואח"כ תפלת המוסף למה הכל בעתה מתבראת ותפלת הערב אין לה קבע עד שיעלה עמוד השחר למה שכן כתיב (משלי ח, יז): "אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאני".
וכל מי שמתפלל ומכוון את לבו לתפלה סימן טוב לו שתפלתו נתקבלה שנאמר (תהלים י, יז): "תאות ענוים שמעת ה' וגו'".
גדולה היא התפלה לפני הקב"ה אמר ר"א רצונך לידע כחה של תפלה אם אינה עושה כולה חציה היא עושה. קין עמד על הבל אחיו והרגו יצאה גזירה (בראשית ד, יב): "נע ונד תהיה בארץ" מיד עמד ונתודה לפני הקב"ה שנאמר (שם, יג) "גדול עוני מנשוא" אמר לפניו רבש"ע כל העולם אתה סובל ולעוני אי אתה סובל כתבת (מיכה ז, יח): "נושא עון ועובר על פשע" סלח לעוני שהוא גדול. מיד מצא חסד לפני הקב"ה ונמנע ממנו נע חצי הגזירה שכן כתיב (בראשית ד, טז): "וישב בארץ נוד" מכאן אתה למד שגדולה התפלה לפני הקב"ה.
וכן חזקיהו הנביא [המלך] בשעה שא"ל (ישעיה לח, א): "צו לביתך כי מת אתה" מיד "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" א"ל הקב"ה "שמעתי את תפלתך וגו' והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה" שכן כתיב (תהלים קמה, יט): "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם":