דברים רבה ח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · דברים רבה · ח · ב · >>




הוסף ביאור

ב.    [ עריכה ]
"כי המצוה הזאת".

הלכה: אדם מישראל שעומד לקרות בתורה, כיצד מברך? כך שנו חכמים: הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.
ומנין שטעונה ברכה לפניה ולאחריה? שכתוב: (תהלים קיט, יב): "ברוך אתה ה'" ואח"כ "למדני חקיך", הרי ברכה לפניה.
ומנין שטעונה ברכה לאחריה? א"ר שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: שכתוב אחר השירה (דברים לג, א): "וזאת הברכה". מששנה להן את התורה ואח"כ בירך, הרי ברכה לאחריה.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: אמר הקב"ה: אם נזקקת לברכתה של תורה - אף אני מברך אותך, שנאמר (שמות כ, כא): "בכל המקום אשר אזכיר את שמי וְגוֹ'".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: רבנן אמרי: אמר הקב"ה: אם ברכת את התורה לעצמך - את מברך, מנין? שנאמר (משלי ט, יא): "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים".
ואם תאמרו: שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה? לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם! שמלאכי השרת נתאוו לה ונעלמה מהן, שנאמר (איוב כח, כא): "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָּל חָי" אלו החיות, "וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתְּרָה" אלו המלאכים, מנין? שנאמר (ישעיה ו, ו): "ויעף אלי אחד מן השרפים" א"ל: בני! ממלאכי השרת היא נפלאת, אבל מכם אינה נפלאת, מנין? ממה שקרינו בענין: "כִּי הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ".