עם טעמים:
רְצוֹן־יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת־שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
(יט-כ) "רצון יריאיו יעשה ואת שועתם ישמע", ואז "ויושיעם", רק אחר ששועו לישועה אבל "שומר ה' את כל אוהביו", את העובדים מאהבה הוא שומר תמיד בל תבא עליהם צרה, ולא יצטרכו לצעוק, זאת שנית שהעובדים מיראה אם יצעקו מני צר ועל רשעים שבאים להרע להם, אז רק "יושיעם" לבד, אבל לא ישמיד ויעשה נקמה באויביהם, אבל להעובדים מאהבה גם "את הרשעים" שרצו להרע להם "ישמיד", שכפי מדרגת העבודה והקורבה לאלהים כן מדרגת ההשגחה:
