מפרשי רש"י על שמות לג יב
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק ל"ג • פסוק י"ב | >>
• ה • ז • יא • יב • יג • טו • יח • יט • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה רְ֠אֵ֠ה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃
רש"י
"ראה אתה אומר אלי" - ראה תן עיניך ולבך על דבריך אתה אומר אלי וגו' ואתה לא הודעתני וגו' ואשר אמרת לי (שמות כג) הנה אנכי שולח מלאך אין זו הודעה שאין אני חפץ בה
"ואתה אמרת ידעתיך בשם" - הכרתיך משאר בני אדם בשם חשיבות שהרי אמרת לי (שמות יט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו' וגם בך יאמינו לעולם
רש"י מנוקד ומעוצב
רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי – רְאֵה, תֵּן עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ עַל דְּבָרֶיךָ: אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי וְגוֹמֵר, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי וְגוֹמֵר. וַאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ" (שמות כג,כ), אֵין זוֹ הוֹדָעָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בָּהּ.
וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם – הִכַּרְתִּיךָ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם בְּשֵׁם חֲשִׁיבוּת; שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לִי: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" וְגוֹמֵר, "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט,ט).
מפרשי רש"י
[ז] אין זה הודעה כו'. הרא"ם פירש הנוסחא זו משובשת 'שאמרת לי "הנה אנוכי שולח מלאך" (לעיל כג, כ) אין זו הודעה', דהא דבר זה היה קודם מעשה העגל, ולמה לא יתלה הדבר במאמר (פסוק ב) "ושלחתי לפניך מלאך" דהוא אחר מעשה העגל, לכך אמר שהנוסחא ראוי להיות 'מה שאמרת "ושלחתי לפניך מלאך"'. וכן הוא בשמות רבה (מה, ד) "ואתה לא הודעתני אשר תשלח עמי", אמר לו הקב"ה כבר אמרתי לך "ושלחתי לפניך מלאך", אמר לפניו רבונו של עולם למלאך אתה מסורני כו'. ואין דבריו נכונים, כי רש"י דווקא נקט "הנה אנוכי שולח מלאך" (לעיל כג, כ), כי באותו מאמר [נאמר] שהמלאך יהיה עושה הכל, כדכתיב "הנה אנכי שולח מלאך לשמרך בדרך ולהביאך וגומר", אבל כאן (ר' פסוק ב) לא כתיב רק "ושלחתי מלאך לפניך וגרשתי וגומר", ולא נזכר כלל שיהיה המלאך הוא המביא והשומר אותם בדרך, ולפיכך אמר 'מה שאמרת "הנה אנכי שולח מלאך"', שבזה נזכר בפירוש שיהיה המלאך המביא והשומר אותם בדרך. ומה שאמר בשמות רבה (מה, ד) שאמר לו הקב"ה כבר הודעתיך "ושלחתי לפניך מלאך", זהו גם כן שהקב"ה אמר לו "ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי הכנעני והפריזי וגומר", והוא יהיה המביא אותם גם כן וישמור אותם בכל הדרך, כדכתיב (לעיל כג, כ) "הנה אנוכי שולח מלאך לשמרך בדרך ולהביאך", וממה שהשיב לו הקב"ה 'כבר הודעתיך ושלחתי לפניך מלאך' ידע משה מתשובה זאת שהמלאך יהיה המביא, שהרי משה בקש שהקב"ה יביא אותם, וכיון שהשיב לו 'כבר הודעתיך ושלחתי לפניך מלאך' אם כן המלאך יהיה המביא והשומר. אבל רש"י מפני שלא אמר כי הקב"ה השיב למשה "ושלחתי לפניך מלאך", לכך הוצרך לומר 'מה שאמרת הנה אנכי שולח מלאך וגומר', שבזה כתב בפירוש שיהיה המלאך מביא, ואין כאן טעות:
ומה שהקשה הרמב"ן על פירושו, למה שתק בעת שנאמר לו "הנה אנוכי שולח מלאך" ועכשיו לא רצה בו, וכי רצה להרויח במעשה העגל, ומה שתירץ הרא"ם כי מפני שהיה עתה שעת רצון (רש"י פסוק יח) לכך בקש עתה ולא קודם לכן, דבר זה אינו מספיק, דבשביל כך אין סברא שישתוק משה ויהיה סומך שימצא בסוף שעת רצון ויבקש זה. אבל רש"י ז"ל בעצמו תירץ זה, מפני שאמר למעלה (כג, כ) 'בכאן נתבשר שעתידין לחטוא ושכינה אומרת כי לא אעלה בקרבך', והרי עדיין לא חטאו באותו זמן, ואיך יבקש משה רחמים על המלאך, כיון דלא נתבשר אלא שיחטאו ושכינה אומרת וכו', ואם לא יחטאו לא היה זה, איך יבקש רחמים עתה, כיון שלא חטאו, ולא חל עדיין שליחות המלאך עד עכשיו:
ועוד הקשה הרמב"ן על פירוש רש"י, דלא יתכן בלשון הכתוב "ואתה לא הודעתני" 'אין זו הודעה שאין אני חפץ בו', ויש לתרץ כיון שאינו חפץ במלאך, אם כן אינו הודעה, שהשם יתברך "רצון יריאיו יעשה" (תהלים קמ"ה, י"ט), ולפיכך אינו הודעה לגמרי, ושפיר אמר "ואתה לא הודעתני":
והקשה הרא"ם דמה שייך לומר "ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי" כאילו רצה שילך עמו חוץ מן השם יתברך, ואין זה קשיא, שכך אמר משה "ואתה לא הודעתני את אשר תשלח", כלומר אם השיב הקב"ה שלא ילך עמהם, שעל כל פנים ישלח מלאך, ולא רצה למלאות שאלתו, שודאי היה צריך למשה לקבל המלאך, ואמר משה כיון שלא הייתי חפץ במלאך, ואתה לא השבתני את אשר תשלח עמי לומר שעל כרחך תקבלו המלאך שילך עמכם, ואם כן איך "אתה אומר אלי העל את העם הזה", כיון שלא אמרת לי אשר תשלח עמי:
[ח] הכרתיך משאר בני אדם בשם חשיבות. אבל אינו כמשמעו שידע אותו, דהכל גלוי לפניו בפרט: