מ"ג תהלים קמה יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קמה · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְצוֹן־יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה
  וְֽאֶת־שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יט-כ) "רצון יריאיו יעשה ואת שועתם ישמע", ואז "ויושיעם", רק אחר ששועו לישועה אבל "שומר ה' את כל אוהביו", את העובדים מאהבה הוא שומר תמיד בל תבא עליהם צרה, ולא יצטרכו לצעוק, זאת שנית שהעובדים מיראה אם יצעקו מני צר ועל רשעים שבאים להרע להם, אז רק "יושיעם" לבד, אבל לא ישמיד ויעשה נקמה באויביהם, אבל להעובדים מאהבה גם "את הרשעים" שרצו להרע להם "ישמיד", שכפי מדרגת העבודה והקורבה לאלהים כן מדרגת ההשגחה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"שועתם" - צעקתם