אבן עזרא על תהלים קמה
<< · אבן עזרא על תהלים · קמה · >>
פסוק א[עריכה]
תהלה לדוד ארוממך - בדבור ובאמונת הלב.
והזכיר המלך – כי הוא המלך באמת וזהו יסוד כל התהלה הזאת.
ואברכה שמך - להוסיף על רוממותיך. והנה הטעם שאדבר שאתה מרומם.
פסוק ב[עריכה]
בכל יום - יום אחר יום אברכה שמך עד שאהיה מהמהללים תמיד, שמעלתם גדולה מהמברכים.
פסוק ג[עריכה]
גדול - בעבור שהזכיר ואהללה שמך הזכיר, כי השם גדול מהמהללו, על כן: ומהולל מאד יותר ממהללו ובעבור שאמר שהוא גדול הזכיר כי לגדולתו אין חקר כי כל מלך בלתו, יש לגדולתו ראשית ואחרית ולגדולתו אינו כן.
פסוק ד[עריכה]
דור - עתה פירש טעם ומהולל מאד כי הדור שהלך יספר לדור הבא מעשיך הנוראים יגידו שני הדורות.
וטעם וגבורתך - כי מתהלות המלך היותו גבור.
פסוק ה[עריכה]
הדר - הדורות יגידו גבורותיך הנראות ואני אשיחנו עם לבבי.
הדר כבוד הודך - עקרי כבוד גבורותיך הנראות, גם דברי נפלאותיך שלא יבינום הדורות.
פסוק ו[עריכה]
ועזוז - ואלה הדורות יספרו הנוראות שעשית לעיניהם, כמו אותות מצרים ושאר נפלאות נוראות, רק אני גדולתך שהיא גדולת כבודך, אספר להם אולי יבינו.
והנה טעם נוראותיך - כי כן ראוי להיות המלך נורא.
פסוק ז[עריכה]
זכר - והמלך אם היה טוב כל אדם יביעו טובו ובא רב טובך.
והטעם טובך הרב כמו בגדול זרועך שהוא בזרועך הגדול.
וצדקתך ירננו - גם ראוי הוא שיהיה המלך עושה צדק.
ומלת ירננו – בפרהסיא וזה אומרים - [חנון - להושיע המשוע אליו. ורחום – לשמור עבדו שלא יכשל. ]
פסוק ח[עריכה]
חנון - להושיע המשוע אליו.
ורחום – לשמור עבדו שלא יכשל.
פסוק ט[עריכה]
טוב - וכל מלך לא יתכן להיותו טוב רק לאנשים מעט והשם לבדו טוב לכל גם המלך לא יתכן לרחם רק על עבדיו הנאהבים, והשם לבדו רחמיו על כל מעשיו.
פסוק י[עריכה]
יודוך - הנה כל מעשיך יודוך, כי כן אתה וחסידיך יוסיפו להודות לך.
פסוק יא[עריכה]
כבוד - ומה היא ברכת חסידיך? שילמדו כבוד מלכותך, לאשר לא ידעוך.
פסוק יב[עריכה]
להודיע לבני האדם - שהם קטנים.
וי"ו גבורותיו - שב אל כבוד מלכותך יאמרו ואין טענה איך סמך כבוד הדר מלכותו לכבוד מלכותך, כי הנה כמוהו: עד מלך מלכות פרס ותקנו קדמונינו בתפלה: וימליך מלכותיה. גם כן הכתוב: ומלכותו בכל משלה.
פסוק יג[עריכה]
מלכותך - כל מלכות תפסק ומלכות השם עומדת לנצח.
פסוק יד[עריכה]
סומך - וכל מלך זה ישפיל וזה ירים, זה יסמוך וזה יפול, כי לא יוכל לסמוך ולהרים הכל והשם לבדו הוא סומך הכל.
פסוק טו[עריכה]
עיני - עם מדינות המלך מפרנסים המלך והשם לבדו מפרנס הכל, לתת לכל אחד מהם מאכלו בעתו.
פסוק טז[עריכה]
פותח - ואתה הכתוב בפסוק העליון ישרת גם פה, וככה הוא ואתה פותח את ידך, וככה: כי אלהי אבי בעזרי.
וטעם רצון – מה שיספיק להם.
פסוק יז[עריכה]
צדיק - אם טען טוען למה יאכיל אחד חטה ואחד שעורים? והנה התשובה: כי הוא יודע הטוב להם כי הוא בראם וידע תולדתם, כמו הרופא המצוה שיאכל כל אדם מה שהוא טוב לו.
ועוד: כי השם כל מה שיתן בדרך חסד הוא, כי איננו חיוב עליו על כן: וחסיד.
פסוק יח[עריכה]
קרוב - אם המלך יהיה רחוק לא יכול להושיע קוראיו והשם לעולם קרוב הוא, רק לאשר יקראוהו באמת ולא לנסותו ואשר איננו ראוי להושיעו.
פסוק יט[עריכה]
רצון - הירא מהמלך יספיק שלא יעשה לו רע, והשם יעשה רצון יראיו.
פסוק כ[עריכה]
שומר - אם באה צרה ליריאיו יושיעם, רק אוהביו הוא ישמור אותם לא תבא להם רעה.
ואת כל הרשעים ישמיד - באחרונה, כי סופם הוא לאבדון והמלך לא יוכל להשמיד רשעי ארצו אולי יקשרו עליו, על כן יפחד או לא יכירם כי לא ידע הנסתרות והשלים כאשר החל.
פסוק כא[עריכה]
תהלת - ויברך כל בשר - שהוא נכון לברך על דרך: היא היתה אם כל חי.