בראשית רבה כג ב
<< · בראשית רבה · כג · ב · >>
ויולד לחנוך את עירד וגו' אמר רבי יהושע בן לוי: כולן לשון מרדות הן. עירד, עורדן אני מן העולם. מחויאל, מוחן אני מן העולם. מתושאל, מתישן אני מן העולם. למך, מה לי ללמך ולתולדותיו? ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה.
אמר רבי עזריה בשם ר' יהודה בר סימון: כך היו אנשי דור המבול עושין. היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורביה, ואחת לתשמיש. זו, שהיתה לפריה ורביה, היתה יושבת כאילו אלמנה בחיה (נ"א בחיי בעלה), וזו שהיתה לתשמיש, היה משקה כוס של עקרים, שלא תלד, והיתה יושבת אצלו מקושטת כזונה, הדא הוא דכתיב (איוב כד): רועה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב. תדע לך, שכן. שהרי הברור שבהן היה למך, ולקח ב' נשים, הדא הוא דכתיב: ויקח לו למך שתי נשים, שם האחת עדה, דעדה מיניה. ושם השנית צלה, שהיתה יושבת בצלו: