בראשית רבה כג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ז.    [ עריכה ]

(בראשית ד) אז הוחל אמר רבי סימון: בשלושה מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל לקרוא בשם ה' (שם ו) ויהי כי החל האדם הוא החל להיות גבור בארץ. איתיבון והכתיב: וזה החלם לעשות? אמר להם: קיפח על ראשו של נמרוד ואמר: זה המורדן עלי.

אמר רבי לוי: לאשה שאמרה לבעלה, ראיתי בחלום שאתה מגרשני. אמר לה: ולמה בחלום? הא לך בעלילות!

אמר רבי אחא: אתם עשיתם עצמכם עבודת כוכבים וקראתם לשמכם, אף אני אקרא למי הים לשמי, ואכלה אותן האנשים מן העולם.

דרש ר' אבהו: אוקינוס גבוה מכל העולם.

אר' אלעזר בן מנחם: והלא מקרא מלא הוא, (עמוס ה): הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו אתמהא?! כזה שהוא שופך מלמעלן למטן?! שתי פעמים כתיב: הקורא למי הים, כנגד שתי פעמים שעלה הים והציף את העולם.

ועד היכן עלה בראשונה ועד היכן עלה בשנייה? רבי יודן ורבי אבהו ור"א בשם רבי חנינא: בראשונה עלה עד עכו ועד יפו. ובשנייה עלה עד כפי ברבריאה.

רבי חנניא ורבי אחא בשם רבי חנינא: בראשונה, עד כפי ברבריאה. ובשנייה, עד עכו ועד יפו, הדא הוא דכתיב (איוב לח): ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף, ופה ישית בגאון גליך. עד פה תבא ולא תוסיף, עד עכו תבא ולא תוסיף. ופה ישית בגאון גליך, ביפו ישית בגאון גליך.

רבי אליעזר בשם רבי חנינא אמר: בראשונה, עלה עד קלבריאה. ובשנייה, עד כפי ברבריאה.