מ"ג בראשית ד כה
<< · מ"ג בראשית · ד · כה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וִידַע אָדָם עוֹד יָת אִתְּתֵיהּ וִילֵידַת בַּר וּקְרָת יָת שְׁמֵיהּ שֵׁת אֲרֵי אֲמַרַת יְהַב לִי יְיָ בַּר אָחֳרָן חֲלַף הֶבֶל דְּקַטְלֵיהּ קָיִן׃ |
אונקלוס (דפוס): | וִידַע אָדָם עוֹד יַת אִתְּתֵיהּ וִילֵידַת בַּר וּקְרָת יַת שְׁמֵיהּ שֵׁת אֲרֵי אֲמָרַת יְהַב לִי יְיָ בַּר אוּחֲרָן חֲלַף הֶבֶל דְּקַטְלֵיהּ קָיִן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וִידַע אָדָם תּוּב יַת אִנְתְּתֵיהּ לְסוֹף מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין דְאִתְקְטֵיל הֶבֶל וִילֵידַת בַּר וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ שֵׁת אֲרוּם אֲמַרַת יְהַב לִי יְיָ בַּר אוֹחֲרָן חֲלַף הֶבֶל דְקַטְלֵיהּ קַיִן: |
רש"י
מפרשי רש"י
[לא] שניתוספה לו תאוה. דאין לפרש "עוד" כמו "ותהר עוד", משום דהריון השני תוספות על הראשון, לפי שההריון - שהוא העובר - נמצא בעולם, ונוסף עליו הריון השני, אבל בשתי ביאות לא שייך לומר "עוד", כי אין ניתוסף הביאה השנייה על הביאה הראשונה, לאפוקי "ותהר עוד" הוא תוספות על הראשונה, לפי ששייך ריבוי, שהרי הרתה שני בנים. בשלמא אילו היו הביאות תכופים - שייך בזה ריבוי, לפי שנתרבה הביאה השנייה על הראשונה להיות בבת אחת, ושייך בזה רבוי, אבל בדבר זה לא שייך בו רבוי, כיון דלא היו הביאות ביחד, לכך צריכין אנו לומר לשון "עוד" שנתוספה לו תאוה על תאוה, דהשתא הוי "עוד" תוספות על הראשון, ופירוש זה קרוב לפשוטו מאד, לא כמו שכתב הרא"ם שזה רחוק מפשוטו. אך קשה מה בא להגיד שניתוספה לו תאוה על תאותו, אך דעת רז"ל (ב"ר כג, ה) שאמרו אפילו אם לא היה רואה היה מתאוה, רוצה לומר כי השם יתברך רצה בתולדה הזאת, שהיה נולד שת שנבנה ממנו העולם, ולפיכך נתוסף לו תאוה, שכל מקום שירצה השם יתברך בתולדה מחדש התאוה. וכן אמרו חכמים (ב"ר פה, ח) גבי יהודה 'בקש יהודה לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך הממונה על התאוה וכו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ובאמרו
כי הרגו קין באר כי לא נהיה שת לולי שהרגו קין להבל.דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ותקרא את שמו שת. גם אדם קרא שמו שת כמ"ש (ה - ג) ששת מענין כי השתות יהרסון שהוא משתיתו של עולם, והיא קראה ג"כ שמו שת מלשון שימה. כי שת לי אלהים זרע אחר. זרע ממין אחר שיתקיים ויהיה פרי וסגולה כי הקודמים לא נתקיימו, שע"ז אמר תחת הבל כי הרגו קין. ועי"כ שניהם לא נתקיימו שזה נהרג וזה יהרג להבא בעונו:
אלשיך
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וידע אדם עוד את אשתו. נתוסף לו תאוה על תאותו. לשעבר אם לא היה רואה לא היה מתאוה, עכשיו בין רואה בין אינו רואה מתאוה. רמז למפרשי ימים, שיהיו נזכרין לבתיהן ובאין מיד.
ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר וגו'. רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר: נסתכלה אותו זרע שהוא קם ממקום אחר, ואי זה? זה מלך המשיח.
תחת הבל כי הרגו קין. מחטייה של הבל נהרג קין. לשני אילנות שהן סמוכין זה לזה, פכרה הרוח אחת מהן, ונפל על חבירו ופכרו; כך תחת הבל כי הרגו קין, מחטייה של הבל נהרג קין.
<< · מ"ג בראשית · ד · כה · >>