קטגוריה:דברים א יט

<< | ספר דברים • פרק א' • פסוק י"ט | >>

ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע.

וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כׇּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

המהדורה המוטעמת:

וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כׇּל־הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדוֹל֩ וְהַנּוֹרָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַ/נִּסַּ֣ע מֵ/חֹרֵ֗ב וַ/נֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כָּל־הַ/מִּדְבָּ֣ר הַ/גָּדוֹל֩ וְ/הַ/נּוֹרָ֨א הַ/ה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽ/אֱמֹרִ֔י כַּ/אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖י/נוּ אֹתָ֑/נוּ וַ/נָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַנִּסַּ֣ע מונח (משרת, דרגא 5) מֵחֹרֵ֗ב רביעי (משנה, דרגא 3)

וַנֵּ֡לֶךְ פזר (שליש, דרגא 4)

אֵ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) כָּל־הַמִּדְבָּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) הַגָּדוֹל֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) וְהַנּוֹרָ֨א קדמא (משרת, דרגא 5) הַה֜וּא גרש (שליש, דרגא 4)

אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) רְאִיתֶ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)

דֶּ֚רֶךְ יתיב (משנה, דרגא 3)

הַ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) הָֽאֱמֹרִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כַּאֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) צִוָּ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

יְהוָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֵ֖ינוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

אֹתָ֑נוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַנָּבֹ֕א זקף גדול (מלך, דרגא 2)

עַ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)

קָדֵ֥שׁ מרכא (משרת, דרגא 5) בַּרְנֵֽעַ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַנִּסַּע מֵחֹרֵב, וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם, דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ, וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וּנְטַלְנָא מֵחוֹרֵב וְהַלֵּיכְנָא יָת כָּל מַדְבְּרָא רַבָּא וּדְחִילָא הַהוּא דַּחֲזֵיתוֹן אוֹרַח טוּרָא דֶּאֱמוֹרָאָה כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהַנָא יָתַנָא וַאֲתֵינָא עַד רְקַם גֵּיאָה׃

ירושלמי (יונתן):

וּנְטָלָנָא מֵחוֹרֵב וְהַלִיכְנָא יַת כָּל מַדְבְּרָא רַבָּא וּדְחִילָא הַהוּא דַחֲמִיתוּן חֵיוָן כִּכְשׁוּרִין וְעַקְרַבִּין כְּקַשְׁתִּין סַרְיָין רַמְיָין לְקוֹבְלֵיכוֹן אוֹרַח טַוְורָא דְאֵימוֹרָאָה הֵיכְמָא דְפַקֵּיד יְיָ אֱלָהָנָא יָתָנָא וְאָתֵינָא עַד רְקַם גֵּיעָה:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

ונסע מחורב ונלך את המדבר הגדול והנורא ההוא - בני אדם שראו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות סרוחים ומושלכים לפניהם, עליהם הוא אומר את כל המדבר הגדול והנורא ההוא? והלא כבר נאמר דברים, קל וחומר! ומה דברים שהן חמורים כבשתים לפניהם, דברים שאינם חמורים אעכ"ו. לכן נאמר ונסע מחורב:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"המדבר הגדול והנורא" - שהיו בו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[נ] שהיו בו נחשים כקורות וכו'. ואם תאמר, והלא הענן היה הולך לפניהם והיה הורג נחשים ועקרבים (רש"י במדבר י, לד), ואיך ראו נחשים כקורות. ויש לומר, שלא ראו אותם אלא מתים (כ"ה ברא"ם):

[נא] באיזה לשון הם מדברים. ואם תאמר, מאי אכפת להו באיזה לשון הם מדברים. ויראה, כי ע' לשונות הם כנגד ע' אומות, ולכל אומה נתן לה לשון, והלשון הוא מתיחס אל האומה, לפי מה שהיא - נתן לה הקדוש ברוך הוא לשון, כי לשון הקודש נתן לעם הקודש, נמצא כי הלשון הוא מתיחס לפי מדריגת האומה. ולפיכך היו רוצים לדעת באיזה לשון הם מדברים. והם ידעו כבר ענין כל לשון, כי אותם שיש להם לשון זה - ענינם כך. ורצו שיעמדו על ענין האומה מה הם, כי הלשון הוא גדר האומה מה שהיא:

ולעיל בפרשת שלח לך (במדבר י"ג, כ"ו) אצל "וישיבו אותם דבר" לא פירש (רש"י) מידי, משום דבהגדה שייך שפיר "וישיבו אותם דבר", שבא לומר שהביאו להם תשובת דבר. אבל שאמר 'הבא לי תשובה', פשיטא, כל מי ששולח שליח - אדעתא שיביא לו תשובה שולח אותו. וזה שהוקשה כאן, דלמה הוצרך לומר שישיבו דבר, שודאי לכך שלח אותם:

[נב] שאין בה עקמימות. דאם לא כן, למה היו צריכין לידע "את הדרך אשר נעלה בה", אלא אין דרך שאין בה עקמימות, והיו רוצים לדעת הדרך שהוא ישר יותר, ואין בה כל כך עקמימות:

[נג] אשר נבוא אליהן תחלה לכבוש. לא כמשמעו, שיגידו להם באיזה עיר יבואו לכבוש, דהא היה כוונתם לכבוש כל הארץ, ואם כן מאי "והערים אשר נבא עליהן", אלא כך רצה לומר, הערים אשר נבא אליהן תחלה לכבוש, והם יותר נוחים לכבוש מן האחרים:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא – שֶׁהָיוּ בּוֹ נְחָשִׁים כְּקוֹרוֹת וְעַקְרַבִּים כִּקְשָׁתוֹת (שם).

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ונלך את כל המדבר הגדול. זהו אחד עשר יום. והנורא ההוא. שהיו בו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ונלך את כל המדבר הגדול והנורא" דרך לא עבר בה איש מפני רוב הנחשים והעקרבים וגדלם כאמרו נחש שרף ועקרב וכבר ספרו ז"ל שהיו שם נחשים כקורות ועקרבים כקשתות וכל זה עשה האל ית' כדי לקצר להם הדרך שיכנסו לארץ מיד בטרם יבינו סירותיהם אטד וירבו לפשוע וכל זה לא הספיק כי בין כך חטאו במתאוננים ובתאוה ולבסוף במרגלים:

דון יצחק אברבנאל

עריכה

• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •

ונסע מחורב ונלך את כל המדבר וגו' עד לא תירא ולא תחת. זכר משה שאחרי שמנה השופטים והשרים שזכר נסעו מהר סיני כמו שצוהו האל ית' וילכו במדבר הגדול ובאו דרך האמרי עד קדש ברנע וכל זה במהירות רב בג' ימים כמו שהביא הרב ז"ל בפי' (שם ח"ב) אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר. וכאשר ראה משה שהאל ית' אמר להם פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ושבאו שמה אמר להם באתם עד הר האמורי כאשר צוה ויעד הקב"ה אותנו ראוי ג"כ שתאמינו שכמו שקיים זה ככה יקיים עוד את כל דברו הטוב שיתן לכם את כל הארץ כאשר דבר ולכן האמינו שכבר נתן ה' אלהיך את הארץ ומהרו ועלו ואל תתעכבו בדבר כלל אבל מיד עלו ורשו את הארץ המוכנת לפניכם אל תיראו ואל תערצו. כי האות הזה ר"ל מהביאה אל הר האמורי במהירות הזה יורה על כל מה שיהי' עוד בעתיד. הנה מכל זה הוליד משה אדוננו שעכוב ישראל במדבר כמו שלא היה בסבת האל יתברך כן לא היה גם כן בסבתו של משה כי הוא זרזם ומנה עליהם שרי אלפים ושרי מאות שילכו לפניהם כדרך הלוחמים. אבל היה הסבה באותו העכוב פשעם וחטאתם במה ששלחו המרגלים כמו שיזכור ובזה הותר הספק הרביעי: