ביאור:מ"ג בראשית יד ז
וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ[עריכה]
עין משפט הוא קדש. ע"ש העתיד שעתידין משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין והם מי מריבה. ואונקולוס תרגמו כפשוטו מקום שהיו בני המדינה מתקבצים שם לכל משפט:
אל עין משפט. על שם העתיד שעתידים משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין, לשון רש"י מדברי אגדה (במד"ר יט יד). ולא הבינותי זה, כי "קדש" זה הוא "קדש ברנע", כי הוא ב"איל פארן אשר על המדבר". וממנו נשתלחו מרגלים בשנה שניה, שנאמר (במדבר יג כו) אל מדבר פארן קדשה. וכתוב (דברים א יט כב) ונבא עד קדש ברנע. ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו, ושם ישבו ישראל ימים רבים. אבל "קדש" ששם משפט הצדיקים הוא במדבר צין שבאו שם בשנת הארבעים, שנאמר (במדבר כ א) ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחדש הראשון וישב העם בקדש, וגמר הפרשה. אולי המדרש על השם בלבד הוא, רמז הכתוב כי השם הזה "קדש" הוא יהיה עין משפט: ואונקלוס אמר "מישר פילוג דינא". ולא ידעתי מהו, אולי הוא מלשון פלגים יבלי מים (ישעיה ל כה), מי פלג לשטף תעלה (איוב לח כה). וכן בלשון חכמים (אסתר רבה ה) "פלגו של ים". יאמר, כי במישור ההוא מעין המשפט ועומק הדין, כי היה מישור נאה מעותד למלכים, שם ישבו לשפוט את כל הגוים בארצות ההם:
עיין בהקדמה לפסוק ה'
[מובא בפירושו לבמדבר פרק כ' פסוק ח'] ודברתם אל הסלע לעיניהם. הסלע הזה הוא הצור שבחורב, והוא בארה של מרים על דעת רז"ל. ומצינו לו בתורה ארבע שמות, עין משפט וצור וסלע ובאר. עין משפט הוא שכתוב בלך לך (בראשית יד) וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש, ונקרא כן על שם שבו נדון משה. צור שנאמר (שמות יז) הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב, ונקרא צור על שם השכינה שנגלית שם, וכאן בקדש שלא נגלית נקרא סלע שנאמר ודברתם אל הסלע. באר שנאמר (במדבר כא) היא הבאר אשר אמר ה' למשה. לפי שנסתלק במיתת מרים חזר עתה בזכות משה, ועל כן הזכירו בה"א הידיעה, שנאמר ודברתם אל הסלע:
[מובא בפירושו לבמדבר פרק כ' פסוק י"ג] המה מי מריבה. אמרו במדרש מכאן אתה למד שמקדש היה נגזר שיענש משה על המים, ראה מה כתיב (בראשית יד) וישובו ויבאו אל עין משפט היא קדש, עין משפט של משה היא קדש ונקרא קדש על שם להקדישני:
וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי[עריכה]
שדה העמלקי. עדיין לא נולד עמלק ונקרא על שם העתיד:
שדה העמלקי. לשון רש"י, עדיין לא נולד עמלק ונקרא על שם העתיד. ולא ידעתי אם רצונו לומר כי משה רבינו קרא המקום בשם שהוא נקרא בימיו, ואם כן אין בכאן דבר עתיד, או מה העתיד הזאת שיתנבאו הגוים לקרוא המקום כן. ולשון בראשית רבה (מב ז) עדיין לא נולד עמלק ואת אמרת את כל שדה העמלקי, אלא מגיד מראשית אחרית. וזה דרך הדרש להם במקומות רבים, גם בנהרות גן עדן אמרו (ב"ר טז ב) כלשון הזה, וכוונתם לומר כי מעת צאת הנהרות נאמר כי הנהר הולך קדמת ארץ העתידה להיות לאשור: והנכון בעיני בשדה העמלקי, כי היה בימים הקדמונים אדם נכבד מבני החורי יושב הארץ, ומשל על המקום ההוא, ושמו עמלק, ואליפז בכור עשו קרא שם בנו על שם האיש ההוא. ואולי ממשפחת תמנע אמו היה, ומשל גם במקום ההוא, והיה שם אלוף עליהם:
וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר:[עריכה]
בחצצן תמר. הוא עין גדי מקרא מלא (בדברי הימים ב' כג) ביהושפט:
עיין בהקדמה לפסוק ה'