ביאור:דברים לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים לג)


פרשת וזאת הברכה
סיכום הפרשה ומאמרים

ברכת משה לשבטים

א וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ. ב וַיֹּאמַר: יְהוָה מִסִּינַי בָּא מהר סיני התגלה לנו לתת לנו את התורה וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ להם, לעם ישראל, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה ובא מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מעשרות אלפים, מהמון המלאכים שאיתו. מִימִינוֹ (אשדת) אֵשׁ דָּת נתן את התורה מתוך האש לָמוֹ להם, לעם ישראל. ג אַף חֹבֵב עַמִּים אוהב את כל שבטי ישראל - כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ נתונים להשגחתך, וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ מוכים ונכנעים לשלטונך יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ קיבלו עליהם את דבריך (תורתך). ד תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה ירושה לכל קְהִלַּת יַעֲקֹב. ה וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ אז היה ה' למלך בישראל בְּהִתְאַסֵּף באסיפת רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

פרשת וזאת הברכה, מתוך כתר ארם צובא, המאה ה-10

ו יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת, וִיהִי מְתָיו ויהיו אנשיו מִסְפָּר מספר מכובד. {ס}

ז וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר: שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ ואל יתר אחיו, לאחר שהלך למלחמה תְּבִיאֶנּוּ יחזיר אותו בשלום, יָדָיו רָב לוֹ יריבו לו במלחמותיו וְעֵזֶר מִצָּרָיו להינצל מאויביו תִּהְיֶה. {פ}

ח וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ האורים ותומים שבחושן לְאִישׁ חֲסִידֶךָ נתונים לאהרון אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה במסה ומריבה (שמות יז, ז) תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה. ט הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ "לֹא רְאִיתִיו" איני רואה מי אבי ואימי: שבט לוי לא ריחם אפילו על קרוביו (אחר חטא העגל - שמות לב, כז) וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָו לֹא יָדָע, כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ. י יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל, יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ קטורת במקדש לריח ניחוח לה' וְכָלִיל קרבנות עולה, הנשרפים כליל, לגמרי עַל מִזְבְּחֶךָ. יא בָּרֵךְ יְהוָה חֵילוֹ את כוחו וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה תקבל ברצון את הקורבנות מהם, מְחַץ מָתְנַיִם הַכֶּה במותניים קָמָיו את האויבים הקמים עליו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן שלא יקומו. {ס}

יב לְבִנְיָמִן אָמַר: יְדִיד יְהֹוָה, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו יהיה בטוח בסומכו על ה', חֹפֵף ה' סוכך ומגן עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו ובין שיפועי הריו שָׁכֵן. {ס}

יג וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת יְהֹוָה אַרְצוֹ מִמֶּגֶד במגדנים, פירות טובים מן שָׁמַיִם מִטָּל בזכות הטל שיורד משמים לארץ וּמִתְּהוֹם וממי התהום רֹבֶצֶת תָּחַת שלמטה. יד וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ תבואה שצומחת כשהשמש מאירה עליה, וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים הטל המצטבר בלילה, כביכול בזכות הירח. טו וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם, וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם שהיו קיימות מאז ומעולם. טז וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן והברכה ניתנת מרצונו של שֹׁכְנִי סְנֶה ה' השוכן בסנה, שהתגלה למשה מתוך הסנה, תָּבוֹאתָה תבוא ברכה לְרֹאשׁ על ראש יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר זה שיהיה הנזר על ראשו מבין אֶחָיו. יז בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ הדר לו למי שנמשל לבכור השור וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם בקרניו עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ בכל קצות הארץ, וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. {ס}

יח וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, וְיִשָּׂשכָר וליששכר אמר בְּאֹהָלֶיךָ שמח בישיבתך באוהליך. יט עַמִּים לכל העמים הַר יִקְרָאוּ יקראו לבוא להר המוריה, לבית מקדש - שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק. כִּי שֶׁפַע יַמִּים עושר ממסחר בים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי וממה שצפון טְמוּנֵי חוֹל טמון בחול הים. {ס}

כ וּלְגָד אָמַר: בָּרוּךְ מַרְחִיב שהרחיב לו שטחים מעבר הירדן מזרחה גָּד, כְּלָבִיא שָׁכֵן כאריה השוכן לבטח וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד וגם ראש. כא וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ ראשית הכיבוש (ארץ סיחון) כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק הקבר של משה, כותב החוקים סָפוּן צפוּן, קבור, וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם גד בא ביחד עם ראשי העם לכבוש את ארץ כנען, צִדְקַת יְהוָה עָשָׂה קיים את הבטחתו לה' ולעם לעזור בכיבוש וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. {ס}

כב וּלְדָן אָמַר: דָּן גּוּר אַרְיֵה, יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן.

כג וּלְנַפְתָּלִי אָמַר: נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן שמח בחלקו וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה, יָם וְדָרוֹם את ים כנרת ומדרום לו יְרָשָׁה. {ס}

כד וּלְאָשֵׁר אָמַר: בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אהוב לכל אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ מרוב שיש לו שמן. כה בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ המנעולים הסוגרים את ארצך, כלומר יהיה קשה לתקוף אותך, וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ עושרך (כמו ימי חייך הרבים יהיה לך עושר).

כו אֵין כָּאֵל אין אלוה חוץ מה' יְשֻׁרוּן תדעו זאת ישראל! רֹכֵב שָׁמַיִם על השמיים בְעֶזְרֶךָ לבוא לעזור לך וּבְגַאֲוָתוֹ ובכוחו הרב שְׁחָקִים רוכב על השחקים. כז מְעֹנָה יהיה לך למעון, למחסה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת ותשכון מתחת, בחסות זְרֹעֹת עוֹלָם זרועותיו של ה' הקיימות לנצח, וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר והוא אמר לך "הַשְׁמֵד" שלא תחייה כל נשמה (דברים כ, טז). כח וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח לבטח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב כל מי שיצא ממעיינו, כל זרע ישראל אֶל אֶרֶץ על ארץ השופעת דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ ינטפו טָל. כט אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ! עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה, מָגֵן עֶזְרֶךָ שהוא המגן והעוזר לך וַאֲשֶׁר חֶרֶב והוא החרב גַּאֲוָתֶךָ שנותנת לך גאווה, יתרון, וְיִכָּחֲשׁוּ יהפכו לכחושים, חלשים אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ על המקומות הגבוהים שלהם תִדְרֹךְ. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר" (פסוק ו) - את החלק השני ניתן לפרש במספר אופנים: כהמשך לשלילה שבחצי הראשון של הפסוק: ואל יהיו אנשיו מספר קטן (בדומה ל"וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר" - בראשית לד ל, ואז המילים יָמֹת ומְתָיו משמשות כלשון נופל על לשון) או כפסוקית בפני עצמה: ויהיו המתים במשפחתו מספר מועט (ואז המילה מְתָיו במשמעות דומה למילה יָמֹת.