קטגוריה:דברים לג יד

<< | ספר דברים • פרק ל"ג • פסוק י"ד | >>

מהדורת הכתיב:

וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים.

המהדורה המנוקדת:

וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.

המהדורה המוטעמת:

וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וּמִמֶּ֖גֶד וּ - ו' החיבור
מִ - מילת יחס
מֶּ֖גֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/m/4022
מורפ': HC/R/Ncmsc תְּבוּאֹ֣ת תְּבוּאֹ֣ת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 8393
מורפ': HNcfpc שָׁ֑מֶשׁ שָׁ֑מֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8121
מורפ': HNcbsa וּמִמֶּ֖גֶד וּ - ו' החיבור
מִ - מילת יחס
מֶּ֖גֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/m/4022
מורפ': HC/R/Ncmsc גֶּ֥רֶשׁ גֶּ֥רֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1645
מורפ': HNcmsc יְרָחִֽים יְרָחִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 3391
מורפ': HNcmpa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וּמִמֶּ֖גֶד טפחא (מלך, דרגא 2)

תְּבוּאֹ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) שָׁ֑מֶשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וּמִמֶּ֖גֶד טפחא (מלך, דרגא 2)

גֶּ֥רֶשׁ מרכא (משרת, דרגא 5) יְרָחִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ תבואה שצומחת כשהשמש מאירה עליה, וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים הטל המצטבר בלילה, כביכול בזכות הירח.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	עָבְדָא מַגְדָּנִין וְעַלְלָן מִיְּבוּל שִׁמְשָׁא עָבְדָא מַגְדָּנִין מֵרֵישׁ יְרַח בִּירַח׃
ירושלמי (יונתן):	וּמִטוּב מַגְדִין וְעַלְלִין דִמְבַשְׁלָא אַרְעֵיהּ מִן יְבוּל שִׁמְשָׁא וּמִן טוּב בּוּכְרֵי פֵּירֵי אִילָנַיָא דִמְבַכְּרָא אַרְעֵיהּ בְּכָל רֵישׁ יֶרַח וְיֶרַח:
ירושלמי (קטעים):	עַבְדָא פֵּירִין טָבִין מִן ^טוּב עֲלָלַת שִׁמְשָׁא וּמִבִּכְרָא רָאשֵׁי מִגְדָנִין בְּכָל רֵישׁ יֶרַח וְיֶרַח:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

וממגד תבואות שמש - מגיד שהיא פתוחה לחמה, וכך היא פתוחה ללבנה, שנא' וממגד גרש ירחים:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וממגד תבואות שמש" - שהיתה ארצו פתוחה לחמה וממתקת הפירות "גרש ירחים" - יש פירות שהלבנה מבשלתן ואלו הן קשואין ודלועין ד"א גרש ירחים שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וּמִמֶּגֶד תְּבוּאוֹת שָׁמֶשׁ – שֶׁהָיְתָה אַרְצוֹ פְּתוּחָה לַחַמָּה וּמְמַתֶּקֶת הַפֵּרוֹת (ספרי שנג).
גֶּרֶשׁ יְרָחִים – לְפִי שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת שֶׁהַלְּבָנָה מְבַשַּׁלְתָּן, וְאֵלּו הֵן: קִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין. דָּבָר אַחֵר: גֶּרֶשׁ יְרָחִים, שֶׁהָאָרֶץ מְגָרֶשֶׁת וּמוֹצִיאָה מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ (אונקלוס).

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

ראו רמב"ן על דברים לג יג

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וממגד תבואת שמש. ידוע כי השמש מניע יסוד האש, שכן אנו מרגישין חום גדול בהתקרבו אלינו והקרירות בהתרחקו ממנו, והוא מבשל התבואה והפירות, והלבנה מניעה יסוד המים, שכן הימים והנחלים מתוספים בתוספת הלבנה וכאשר תחסר הן מתחסרים, וכח השמש והירח שמבשלין הפירות קראו הכתוב מגד, ויאמר הכתוב שתהיה ארצו של יוסף מבורכת מכח השמש הנמשל בתבואות, ולפי שתבואות הזרע והכרם תלויות בשמש אמר כן מכח הלבנה ג"כ שהיא מגרשת הפירות.