קטגוריה:דברים לג טז
וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו.
וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.
וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֙וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃
וּמִמֶּ֗גֶד וּ - ו' החיבור
מִ - מילת יחס
מֶּ֗גֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/m/4022
מורפ': HC/R/Ncmsc אֶ֚רֶץ אֶ֚רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsa וּמְלֹאָ֔הּ וּ - ו' החיבור
מְלֹאָ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/4393
מורפ': HC/Ncmsc/Sp3fs וּרְצ֥וֹן וּ - ו' החיבור
רְצ֥וֹן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/7522
מורפ': HC/Ncmsc שֹׁכְנִ֖י שֹׁכְנִ֖י - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7931
מורפ': HVqrmsc סְנֶ֑ה סְנֶ֑ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5572
מורפ': HNcmsa תָּב֨וֹאתָה֙ תָּב֨וֹאתָ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
ה֙ - סיומת, ה' נוספת
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqi3fs/Sh לְרֹ֣אשׁ לְ - מילת יחס
רֹ֣אשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/7218 a
מורפ': HR/Ncmsc יוֹסֵ֔ף יוֹסֵ֔ף - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3130
מורפ': HNp וּלְקָדְקֹ֖ד וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
קָדְקֹ֖ד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/l/6936
מורפ': HC/R/Ncmsc נְזִ֥יר נְזִ֥יר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5139
מורפ': HNcmsc אֶחָֽיו אֶחָֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmpc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּמִמֶּ֗גֶד רביעי (משנה, דרגא 3)
אֶ֚רֶץ יתיב (משנה, דרגא 3)
וּמְלֹאָ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּרְצ֥וֹן מרכא (משרת, דרגא 5) שֹׁכְנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
סְנֶ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
תָּב֨וֹאתָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְרֹ֣אשׁ מונח (משרת, דרגא 5) יוֹסֵ֔ף זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּלְקָדְקֹ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)
נְזִ֥יר מרכא (משרת, דרגא 5) אֶחָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן והברכה ניתנת מרצונו של שֹׁכְנִי סְנֶה ה' השוכן בסנה, שהתגלה למשה מתוך הסנה. תָּבוֹאתָה תבוא ברכה לְרֹאשׁ על ראש יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו זה שיהיה הנזר על ראשו מבין כל אחיו, מי שהיה מלך.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמִטּוּב אַרְעָא וּמְלָאַהּ רְעֵי לֵיהּ דִּשְׁכִינְתֵיהּ בִּשְׁמַיָּא וְעַל מֹשֶׁה אִתְגְּלִי בַּאֲסַנָּא יֵיתְיָן כָּל אִלֵּין לְרֵישָׁא דְּיוֹסֵף גּוּבְרָא פְרִישָׁא דַּאֲחוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמִטוּב שְׁבַח פֵּירֵי אַרְעָא וּמַלְיָהּ רְעֵי לֵיהּ אֱלָהָא דְאִתְגְלֵי בְּאִיקַר שְׁכִינְתֵּיהּ עַל משֶׁה בִּסְנַיָא יִתְכַּנְשָׁן כֻּלְהוֹן בִּרְכָתָא אִלֵין וְיִתְעַבְדָן כְּלִיל דִרְבוּ לְרֵישֵׁיהּ דְיוֹסֵף וּלְקָדְקָדֵיהּ דְגַבְרָא דַהֲוָה רַב וְשַׁלִיט בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וַהֲוָה זָהִיר בְּאִיקְרָא דְאָחוֹי: |
| ירושלמי (קטעים): | עַבְדָא פֵּירִין טָבִין בִּזְכוּת אַרְעָהָא וּמַלְיָתָא וַעֲבַד רְעוּתָא דְמִן דְאַשְׁרֵי יְקַר שְׁכִינְתֵּיהּ בִּסְנַיָא יַתְיָן כָּל בִּרְכָתַיָא הָאִלֵין וְיִתְעַבְדוּן כְּלִילַיָא עַל רֵישָׁא דְיוֹסֵף וּלְקוֹדְקוֹדָא דְגַבְרָא דַהֲוָה שַׁלִיט בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וַהֲוָה זָהִיר בִּיקָרֵיהוֹן דְאָחוֹי: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ורצון שוכני סנה - שעשו רצון מישראל שנגלה על הסנה:
תבואתה לראש יוסף - הוא בא בראש למצרים, והוא יבוא בראש לעתיד לבא: ולקדקד נזיר אחיו - אלו שריחקוהו אחיו, ועשאוהו נזיר.רש"י
"רצון" - נחת רוח ופיוס וכן כל רצון שבמקרא
"נזיר אחיו" - שהופרש מאחיו במכירתו
[יב] תבאתה ברכה זו לראש יוסף. כי "תבאתה" מלשון "תבא". וכתב הראב"ע שבאה התי"ו בשני סימנין, בתי"ו וה"א, כמו "עזרתה" (תהלים מ"ד, כ"ז), "ישועתה" (שם ג, ג). וצריך לומר לפי זה כי הוא שם דבר בלשון נקבה, ובא בשני סימנין. שאם "תבאתה" הוא לשון עתיד לנקבה, אין צריך תי"ו ולא ה"א בסוף. ואפשר כי הוא שם דבר לנקבה, וה"א נוספת, וכן "עזרתה" עזרה ליחידה, והה"א נוספת:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רְצוֹן – נַחַת רוּחַ וּפִיּוּס; וְכֵן כָּל 'רָצוֹן' שֶׁבַּמִּקְרָא.
תָּבוֹאתָה – בְּרָכָה זוֹ לְרֹאשׁ יוֹסֵף.
נְזִיר אֶחָיו – שֶׁהֻפְרַשׁ מֵאֶחָיו בִּמְכִירָתוֹ (שם ושם).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ובמדרש מברכת ה' ארצו, למה נתברך יוסף בברכת הארץ יותר מכל השבטים, אלא אדם הראשון ששמע לקול אשתו נתקללה האדמה בעבורו שנאמר (בראשית ג) כי שמעת לקול אשתך וגו', יוסף שלא שמע לאשת אדוניו נתברכה האדמה בעבורו, הה"ד מברכת ה' ארצו.
תבואתה לראש יוסף. הברכה הזאת, והמלה זרה והיא מורכבת מן באתה ומן תבא, ורמז לו משה בכאן כשם שבאת בגלות מצרים קודם אחיך כן תבא לגאולה קודם להם, והם מ"ה שנים שעתידים הנדחים שיהיו נגאלין קודם הנפוצים, ובין גאולה לגאולה מ"ה שנים.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הערות
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים לג טז"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.