ביאור:מ"ג דברים לג טז
וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ[עריכה]
וממגד ארץ. כפול ארץ המישור: ומלואה. מאשר היא מלאה:
וממגד ארץ ומלאה. ממגד ארץ המישור ומאשר היא מלאה, כי הזכיר ההרים והגבעות ויזכיר הבקעה וארץ המישור, כדברי רבי אברהם: ועל דעתי, מגד ארץ ומלואה, ברכות שדים ורחם, כי כל האדם וכל הרמש אשר הוא חי יקרא מלואה, וכן ירעם הים ומלואו (תהלים צו יא), כי אם מלאתיך אדם כילק (ירמיה נא יד). והנה זה כטעם ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך (לעיל כח ד):
וממגד ארץ. אחר שהזכיר פירות ההרים הזכיר פירות ארץ המישור, ובמלת ומלואה נכלל הכסף והזהב וכל המחצבים ושאר כל קניני הארץ שהכל בה, ומתברך מרצון הקב"ה ששכן בסנה:
ובמדרש מברכת ה' ארצו, למה נתברך יוסף בברכת הארץ יותר מכל השבטים, אלא אדם הראשון ששמע לקול אשתו נתקללה האדמה בעבורו שנאמר (בראשית ג) כי שמעת לקול אשתך וגו', יוסף שלא שמע לאשת אדוניו נתברכה האדמה בעבורו, הה"ד מברכת ה' ארצו:
וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה[עריכה]
ורצון שכני סנה. כמו שוכן סנה ותהא ארצו מבורכת מרצונו ונחת רוח של הקב"ה הנגלה עלי תחלה בסנה: רצון. נחת רוח ופיוס וכן כל רצון שבמקרא:
ורצון שכני סנה. הוא השמים:
ורצון שוכני סנה וגו'. פירוש שיתרצה בו ה' להטיבו גם בזמן שישראל בצער והוא סימן שכונת סנה,
ורצון שכני סנה. וגם רצון האל שנגלה בסנה, אשר בו הורה ענין "עמו אנכי בצרה" (תהלים צא, טו),
[מובא בפירושו לשמות פרק ג' פסוק ב'] הסנה. אמר הגאון כי זה מין קוץ. ורצון שוכני סנה. שמים והטעם על השם הנכבד. ור' ישועה אמר הכבוד ששכן בסנה, ולא דבר נכונה כי איך יקרא שוכני על רגע אחד. ועוד למה נאמר על גזרת פועל ואיננו כן עושה שמים וארץ. כי השם הוא עושה תמיד ומעמיד כהגה היוצא מפי אדם. ועוד אחר שהזכיר כל מגד. הזכיר באחרונה רצון השם. ועוד מה טעם להזכיר זה המלאך. ועוד היה ראוי להיותו שוכני בסנה הידוע. ולפי דעתי כי כל סנה אחד הוא והוא מין קוץ יבש וככה היא בלשון ישמעאל. וככה הר סיני בעבור הסנה. וכן פי' ורצון שוכני סנה. רצון שיבקש השוכן במקום הסנה. שהוא דורש ומבקש תמיד שיעשה השם רצונו וילחלח ארצו שהוא שוכן בה שהיה מקום יובש וסנה. עד שיהא בה הרווי והיתה כגן רוה מלוחלח. והודיע מתוך הסנה בה"א הדעת כי הם דברי משה בכתבו התורה:
ורצון שכני סנה. נמשך למעלה, ומרצון שוכני סנה. ויקרא השם הנכבד "שוכני סנה" כי שם נראה אליו בתחלה, ושכן ימים רבים על הר סיני שהוא מקום סנה, ומסיני בא ושכן בישראל: וטעם הכתוב, שתהיה ארצו מבורכת מרצון השם, כטעם רצית ה' ארצך (תהלים פה ב), וארצה בו ואכבדה (חגי א ח). וטעם "תבואתה", הברכה הזאת תבוא לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו. או טעמו, רצון שוכני סנה תבוא לראש יוסף, ואל תתמה על החפץ שיכנה אותו בלשון נקבה, כי כן בלשון ארמית ורעות מלכא (עזרא ה יז), ולשון חכמים חפצת נפשו: ועל דרך האמת יאמר, שהרצון ששכן בסנה היא תבוא לראש יוסף, שבה ירים ראש. והזכיר סמוך במקום מוכרת, וכמוהו רבים. או יסמוך אל השם הנכבד הנזכר, ורצון ה' השוכן בסנה תבוא לראש יוסף. וזאת ברכת יעקב (בראשית מט כה) מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך:
ורצון שוכני סנה וגו'. פירוש שיתרצה בו ה' להטיבו גם בזמן שישראל בצער והוא סימן שכונת סנה,
תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף[עריכה]
תבואתה. ברכה זו לראש יוסף:
תבואתה. הברכה הזאת
ואומרו תבואתה לראש יוסף ולקדקד וגו' פירוש טעם האמור הוא כנגד ב' מדות טובות שנמצאו בו, א' שהגם שגלה וירד למצרים וכמה סיבות הרשע הקיפוהו עמד בצדקתו כאומרם ז"ל (שמ"ר פ"א) בפסוק ויוסף היה במצרים הוא יוסף וכו', והוא מה שרמז באומרו לראש יוסף, וכנגד מה ששילם לאחיו טובה תחת רעה אמר נזיר אחיו שהזירוהו אחיו מן אחוותם, כמו שדרשו ז"ל (מד"ת פ' וישב) בפסוק נסעו מזה, ואף על פי כן ויכלכל יוסף וגו' (בראשית מ"ז י"ב):
כל אלה תבואתה לראש יוסף. מלבד ברכותיו עם הצבור, תבואנה על ראשו מאת אלהי מרום, שהוא יברך בלתי אמצעי.
והתחברו שנים סימנין התי"ו והה"א כמו עזרתה ישועתה בצרתה.
תבואתה לראש יוסף. הברכה הזאת, והמלה זרה והיא מורכבת מן באתה ומן תבא, ורמז לו משה בכאן כשם שבאת בגלות מצרים קודם אחיך כן תבא לגאולה קודם להם, והם מ"ה שנים שעתידים הנדחים שיהיו נגאלין קודם הנפוצים, ובין גאולה לגאולה מ"ה שנים:
וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו:[עריכה]
נזיר אחיו. שהופרש מאחיו במכירתו:
ואומרו תבואתה לראש יוסף ולקדקד וגו' פירוש טעם האמור הוא כנגד ב' מדות טובות שנמצאו בו, א' שהגם שגלה וירד למצרים וכמה סיבות הרשע הקיפוהו עמד בצדקתו כאומרם ז"ל (שמ"ר פ"א) בפסוק ויוסף היה במצרים הוא יוסף וכו', והוא מה שרמז באומרו לראש יוסף, וכנגד מה ששילם לאחיו טובה תחת רעה אמר נזיר אחיו שהזירוהו אחיו מן אחוותם, כמו שדרשו ז"ל (מד"ת פ' וישב) בפסוק נסעו מזה, ואף על פי כן ויכלכל יוסף וגו' (בראשית מ"ז י"ב):
ולקדקד נזיר אחיו. כי אמנם ראוי לזה, כי אמנם היה בעל נזר וכתר מלכות בקרב אחיו, והתנהג עם כלם בחסידות: