ביאור:רצה
(הופנה מהדף ביאור:רצון = חפץ-לב או חיבה או התפייסות)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
רצון = חפץ-לב או חיבה או התפייסות
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: רצה
לשורש רצה בלשון המקרא ישנן כמה משמעויות.
1. כמו בלשון ימינו - חפץ ב-, היה מעוניין לקבל לבעלותו; זו כנראה המשמעות בפסוקים:
- (תהלים קמה יט): "רצון יראיו יעשה, ואת שועתם ישמע ויושיעם"
- (אסתר ט ה): "וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן, וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם"
- (דניאל ח ד): "רָאִיתִי אֶת הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, וְכָל חַיּוֹת לֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ, וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל"
2. אהב וחיבב. זו כנראה המשמעות בפסוק:
- (אסתר י ג): "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו; דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ"= אהוב על רוב אחיו.
3. התפייס, השלים, הפסיק לכעוס. זו כנראה המשמעות בפסוקים:
- (ישעיהו מ ב): "דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עונה, כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ"= העוון נרצה, כלומר ה' רצה את העוון, כלומר ה' הפסיק לכעוס על העוון.
- (ישעיהו ס י): "וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ, כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ"- רצון (פיוס) מנוגד ל קצף (כעס).
ברוב הפסוקים, ניתן לפרש שורש זה לפי שתי משמעויות או יותר:
- בראשית לג י: " "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב 'אַל נָא, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, וַתִּרְצֵנִי" '" = 1 יַעֲקֹב ביקש מעשיו שייאות לקבל את המנחה שלו, שמייצגת אותו; 2 עשו חיבב אותו לאחר שראה את המנחה ששלח לו; 3 עשו גם השלים עמו והפסיק לכעוס עַליו.
- (בראשית מט ו): "בסדם אַל תבא נפשי, בקהלם אל תחד כבדי; כִּי באפם הרגו איש, וברצנם עקרו שור"= 1 כשחפצו, כש"בא להם", הם עקרו שור; 3 תקבולת ניגודית בין באפם לבין ברצונם : כשכעסו, הרגו איש, וכשהפסיקו לכעוס, "רק" עקרו שור.
- (שמות כח לח): "וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עון הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם; וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד, לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'", (ויקרא א ג): "אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי ה'", (ויקרא א ד): "וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹֹ לְכַפֵּר עָלָיו", (ויקרא כג יא): "וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן"(ופסוקים רבים נוספים שמדברים על "לרצון לפני ה'" בקשר לעבודת המקדש והקרבנות): קשה לפרש לפי פירוש 1, כי ברור שכל דבר שה' מצוה הוא רצוי לו, אחרת לא היה מצוה עליו; יותר מסתבר לפרש לפי פירוש 2 - עבודת המקדש והקרבנות מקרבת בין בני ישראל לבין ה' ויוצרת אהבה ביניהם, או לפי פירוש 3 - עבודת המקדש והקרבנות מכפרת על בני ישראל, מפייסת את ה' ומביאה שלום בעולם. (ראו גם ציץ הזהב - לרצון לפני ה' ).
- לא כל קרבן הוא "לרצון לפני ה'", למשל (ויקרא יט ה): "וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לה' - לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ... וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה", (ויקרא כב כ): "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם", (ירמיהו ו כ): "לָמָּה זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק? עֹלוֹתֵיכֶם לֹא לְרָצוֹן וְזִבְחֵיכֶם לֹא עָרְבוּ לִי", (מלאכי ב יג): "וְזֹאֶת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה את מִזְבַּח ה' בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם"- קרבן שהוקרב או נאכל שלא ע"פ הדין, או כשבני ישראל עושים פשעים בין אדם לחברו, לא מביא לאהבה בין ה' לבין המקריב, לא מכפר על המקריב ולא מפייס את ה'.
- (ויקרא כו לד): "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ", (דברי הימים ב לו כא): "לְמַלֹּאות דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה"- 1 הארץ = יושבי הארץ: כל זמן שבני ישראל ישבו על הארץ, הם לא חפצו לשבות; אחרי שבני ישראל יצאו לגלות, נשארו כאן רק נוודים וחיות, והם שבתו בחפץ לב; 3 הארץ תתפייס ותפסיק לכעוס (או: ה' יפסיק לכעוס על הארץ), כי הארץ תקבל את שבתותיה.
- (ויקרא כו מא): "אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאֶתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז יִרְצוּ את עונם": 1 עוון = עונש: בני ישראל יקבלו בהשלמה ובלי מחאה את עונשם בגלות, ובזכות זה ה' יסלח להם; 3 בני ישראל יפייסו את ה' על עוונם, או " "וטעם הרצה - שילם (על-דרך שלם שעניינו עשה שלום, ככה הרצה עניינו פייס). והטעם: כשייכנע לבבם הערל, אז יכלה תשלום עוונם. וכן האדמה [שנזכרה בפסוק לד], כאילו היא חייבת לשלם לה' שבתותיה. ועיין רמבמ"ן פסוק לד." " ( שד"ל ) .
- שמואל א כט ד: " ... "ובמה יתרצה זה אל אדניו? הלוא בראשי האנשים ההם!" " - במה יתרצה דוד אל שאול? = 1 מה יעשה דוד כדי ששאול ייאות לקבל אותו בחזרה לשורותיו? 2 מה יעשה דוד כדי ששאול יחבב אותו? 3 מה יעשה דוד כדי ששאול ישלים עמו ולא יכעס עליו?
- (ירמיהו יד י): "כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה: כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ, רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ, וה' לֹא רָצָם ; עַתָּה יִזְכֹּר עונם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם": 2 ה' לא אהב אותם, בניגוד לבני ישראל ש אהבו לנוע; 3 ה' לא השלים עמם ולא הפסיק לכעוס עליהם.
- (תהלים עז ח): "הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי, וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד?"= 1 לא יוסיף לחפוץ שעם ישראל יהיה עמו הנבחר; 2 לא יוסיף לחבב את עם ישראל; 3 לא יוסיף להתפייס ולסלוח לעם ישראל.
- (משלי ג יב): "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה" 2 כמו שאב מוכיח את הבן שהוא אוהב (כאב את הבן שירצה); 3 כמו שאב מתפייס עם בנו, כך ה' יתפייס וישלים גם עמך לאחר שיוכיח אותך, ויפצה אותך על הסבל שעברת (ראו ייסורים של אהבה ).
- משלי י לב: "שפתי צדיק ידעון רצון , ופי רשעים תהפכות" - 1 הצדיק יודע מה הוא חפץ להגיד (ראו צדיק לא מתבלבל בחקירה ) או מה ה' חפץ שהוא יגיד; 2 הצדיק יודע להביא חיבה ואהבה בין הבורא לבריאה ובין אדם לחברו; 3 הצדיק יודע לפייס בין הבורא לבריאה ובין אדם לחברו.
- משלי יא כז: "שחר טוב יבקש רצון , ודרש רעה תבואנו" - 1 המיטיב לאחרים יצליח להגשים גם את חפצו האישי; 2 איש טוב משתדל להביא אהבה בין הבריות; 3 איש טוב משתדל לפייס בין הבריות ( פירוט ).
- (משלי טז ז): "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ"= 1 כשה' חפץ שהאדם יצליח בדרכיו; 2 כשה' אוהב ומחבב את התנהגותו של האדם; 3 כשה' משלים עם האדם, גם אויביו ישלימו עמו - "רצה" מקביל ל"השלים" ( פירוט ).
- משלי טו ח: " "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה', וּתְפִלַּת יְשָׁרִים" "רְצוֹנוֹ" " - ה' מתעב קרבנות שמקריבים רשעים, ו: 1 חפץ בתפילות רק כשהמתפללים הם ישרים; 2 אוהב תפילות שמתפללים אנשים ישרים; 3 רק תפילות של אנשים ישרים מפייסות את ה' (ראו גם פסוקים נוספים על תועבת ה' ורצון ה' ).
- משלי יח כב: "מצא אשה מצא טוב, ויפק רצון מה'" = 1 ה' עוזר לו להוציא לפועל את חפצו; 2 מעשיו הטובים מוציאים מה' חיבה ואהבה לעצמו ולכל העולם; 3 ה' מתפייס עמו וסולח לו על עוונותיו (ראו גם פסוקים נוספים עם הביטוי הפיק רצון מה' ).
- משלי יד לה: "רצון מלך לעבד משכיל, ועברתו תהיה מביש" - המלך רוצה, מחבב ומתפייס בקלות עם עבדים שמצליחים במעשיהם (ראו גם פסוקים נוספים על רצון מלך ).
- (משלי יד ט): "אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם, וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן"- הדבר שמחבר בין אנשים ישרים הוא: 1 החפץ לעשות טוב; 2 האהבה לזולת; 3 הרצון לפייס ולחיות בשלום עם הזולת ( פירוט ).
- (אסתר א ח): "וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס, כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ, לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ"1 כמו שכל איש חפץ; 2 כמו שכל איש אוהב.
- ראו גם: תרצה = פסיון / אביתר כהן
- ראו גם: עת רצון .
פסוקים נוספים
[עריכה]- (דברים לג יא): "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן"
- (דברים לג טז): "וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו"
- (דברים לג כג): "וּלְנַפְתָּלִי אָמַר 'נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה', יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה'"
- (דברים לג כד): "וּלְאָשֵׁר אָמַר 'בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו, וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ'"
- (שמואל ב כד כג): "הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ ה' אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ"
- (ישעיהו מב א): "הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי, נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא"
- (ישעיהו נח ה): "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לה'"
- (ישעיהו ס ז): "כָּל צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר"
- (ישעיהו סא ב): "לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לה' וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים"
- (ירמיהו יד יב): "כִּי יָצֻמוּ אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֶל רִנָּתָם וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה אֵינֶנִּי רֹצָם כִּי בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אָנֹכִי מְכַלֶּה אוֹתָם"
- (יחזקאל מג כז): "וִיכַלּוּ אֶת הַיָּמִים וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִאתִי אֶתְכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ידוד"
- (הושע ח יג): "זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ, ה' לֹא רָצָם; עַתָּה יִזְכֹּר עונם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ"
- (מיכה ו ז): "הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן? הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי"
- (מלאכי א ח): "וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ידוד צְבָאוֹת"
- (דברי הימים א כח ד): "וַיִּבְחַר ידוד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי וּבִבְנֵי אָבִי בִּי רָצָה לְהַמְלִיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל"
- (דברי הימים א כט ג): "וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ"
- (דברי הימים א כט יז): "וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ"
- (דברי הימים ב י ז): "וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם תִּהְיֶה לְטוֹב לְהָעָם הַזֶּה וּרְצִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵהֶם דְּבָרִים טוֹבִים וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים"
- (דברי הימים ב טו טו): "וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח ידוד לָהֶם מִסָּבִיב"
- (תהלים ה יג): "כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ידוד כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ"
- (תהלים יט טו): "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ידוד צוּרִי וְגֹאֲלִי"
- (תהלים ל ו): "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה"
- תהלים ל ח: " ה' "ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל" "
- (תהלים מ ט): "לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי"
- (תהלים מ יד): "רצה ידוד להצילני ידוד לעזרתי חושה"
- (תהלים מד ד): "כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם"
- (תהלים מט יד): "זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה"
- (תהלים נא יח): "כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה"
- (תהלים נא כ): "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם"
- (תהלים סב ה): "אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה"
- (תהלים פה א): "רצית ידוד ארצך שבת שבות יעקב"
- תהלים פט יח: " "כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצֹנְךָ תרים קַרְנֵנוּ" "
- (תהלים קב טו): "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ"
- (תהלים קג כא): "בָּרֲכוּ ידוד כָּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ"
- (תהלים קו ד): "זָכְרֵנִי ידוד בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ"
- (תהלים קיט קח): "נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ידוד וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי"
- (תהלים קמג י): "לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר"
- (תהלים קמה טז): "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"
- (תהלים קמז י): "לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה"
- (איוב יד ו): "שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ"
- (איוב לג כו): "יֶעְתַּר אֶל אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ"
- (איוב לד ט): "כִּי אָמַר לֹא יִסְכָּן גָּבֶר בִּרְצֹתוֹ עִם אֱלֹהִים"
- (קהלת ט ז): "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ"
- (עזרא י יא): "וְעַתָּה תְּנוּ תוֹדָה לידוד אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם וַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּמִן הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת"
- (נחמיה ט כד): "וַיָּבֹאוּ הַבָּנִים וַיִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וַתַּכְנַע לִפְנֵיהֶם אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים וַתִּתְּנֵם בְּיָדָם וְאֶת מַלְכֵיהֶם וְאֶת עַמְמֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם"
- (נחמיה ט לז): "וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה לַמְּלָכִים אֲשֶׁר נָתַתָּה עָלֵינוּ בְּחַטֹּאותֵינוּ וְעַל גְּוִיֹּתֵינוּ מֹשְׁלִים וּבִבְהֶמְתֵּנוּ כִּרְצוֹנָם וּבְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ"
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-30.
תגובות
[עריכה]מאת: רמי ניר
"וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל-בִּגְדֵיכֶם"
"וְשׁוּבוּ אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"
"כִּי-חַנּוּן וְרַחוּם הוּא"
"אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד"
"וְנִחָם עַל-הָרָעָה"
"מִי יוֹדֵעַ"
"יָשׁוּב וְנִחָם"
"וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה"
"מִנְחָה וָנֶסֶךְ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם"...
(יואל ב' 14-13)
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רצון - חפץ-לב או חיבה או התפייסות
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/rca