יְהוָה אך אתה הוכחת ליבִּרְצוֹנְךָ שלפי רצונך הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי להרי ישראל ויהודהעֹז עוצמה וביטחון, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ אבל כאשר כעסת עלי ולא השגחת עלי הָיִיתִי נִבְהָל.
עם טעמים:
יְֽהֹוָ֗ה בִּרְצוֹנְךָ֮ הֶעֱמַ֢דְתָּה לְֽהַרְרִ֫י־עֹ֥ז הִסְתַּ֥רְתָּ פָנֶ֗יךָ הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל:להררי פרושו: לשכלי, שהיה הררי, העמדתה בעזרתך בעז שלא נכשלתי בהשגבי בו ולא היה כח ביד יצר הרע לקחתו מידי, כי במקום עז היה; אבל כשהסתרתה פניך רגע ממני הייתי נבהל ונכשלתי במחשבתי וגבר יצרי על שכלי.
לפיכך התפלל דוד ואמר (תהלים יט יד): גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי, כמו שפרשנו.
ועז פרשנו אותו שם, והוא חסר בי"ת השמוש: בעז.
ואפשר שהוא תאר בשקל לחם חם (שמואל א כא ז) ; מעז לתם (משלי י כט).
"ה' ברצונך" - עתה רואה אני אשר הכל ממך כשהיית מרוצה לי העמדתה להררי ולגדולתי להיות בה העוז וכאשר הסתרת פניך ממני בעבור העון הייתי נבהל וחרד מהצרות הבאות
"ברצונך העמדת להררי עז", העז שעליו עמד ההר שלי (היינו חיי גופי) על מכונו היה רצונך, על רצונך עמד ההר הנשגב, ובעת כי "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי התחיל ההר להתמוטט, כי מטו יסודותיו ואשיותיו, עד שהחולי לא היתה ע"י עונש השגחיי פעליי, רק ע"י הסתרת פנים וסור ההשגחה:
