רד"ק על תהלים/ל
א[עריכה]
מזמור שיר חנכת הבית לדוד: חברו דוד שיאמרוהו בחנכת בית המקדש.
ואף על פי אין בזה המזמור זכר הבית הזכיר בו סליחת פשעיו, שהיו חושבים איביו שלא תתקים לו המלוכה ולזרעו אחריו לעונש אותו עון.
ואף על פי שנאמר לו על ידי נביא, כי בנו שימלוך אחריו הוא יבנה הבית, לא היו מאמינים שיוכל להיות כי בן שיולד לו מאותה האשה יהיה מלך ויבנה בית המקדש ליי' שיהיה מקום סליחה וכפרה.
וכשמרד אדניה בסוף ימיו ורצה למלוך מעצמו בלא רשות היו סבורים שלא יהיה שלמה מלך.
וכיון שהמלך וראו כי הצליח הדבר, כי הקושרים עם אדניה לא עמדו במרדם וברחו איש לאהליו, הכירו כל ישראל כי מיי' היא מלכות שלמה.
וכיון שרצה האל כי בן שנולד לו מאותה האשה יהיה מלך על כל ישראל ידעו באמת כי נמחל לדוד אותו עון מחילה גמורה ושלמה.
והראה לשלמה צורת הבית לעיני כל ישראל והתנדב הוא לבנין הבית והתנדבו בו בני ישראל לפניו.
לפיכך חבר מזמור שיר חנכת הבית על זה הדרך שהזכיר בו סליחת חטאיו שהיא רפואת נפשו, כי בזה הענין נודעה הסליחה לכל אדם.
ב[עריכה]
ארוממך יהוה כי דליתני שטבעתי בבור החטא ואתה העליתני ממנו.
ולא שמחת איבי לי: שאם לא העליתני ולא סלחת לי היית משמח אותם בעבורי, ועתה לא שמחתם אלא העצבתם.
ג[עריכה]
יהוה אלה ישועתי אליך שתסלח לי וכן עשית.
וזהו ותרפאני: שרפאת אותי ממדוה הנפש.
כי אף על פי שהענשתני בעולם הזה הכל הוא טוב בעיני כיון שרפאת נפשי שלא תרד לגיהנם.
ד[עריכה]
יהוה העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי [1] בור: שאול ובור פרושם: גיהנם; והוא משפט הרשעים.
מיורדי כתיב כמו: ונמשלתי עם י (ו) רדי בור (תהלים כה א; שם קמג ז) ; וקרי מירדי והוא מקור; ונמשך הקמ"ץ תחת היו"ד כמו (שם לח כא): תחת רדופי טוב.
וחייתני רצונו לומר: הבדלתני מהם.
ה[עריכה]
זמרו ליהוה חסידיו לכל החסידים ראוי לזמר ולהודות לאל על זה, כי יסלח לשבים אליו שלא יאבד החסיד בחטאו פעם אחת אפילו יהיה החטא גדול אלא ישוב לאל בלבב שלם ויקבלנו.
והודו לזכר קדשו: כמו והודו לשמו, כי שמו הוא זכר קדשו כי זו נזכירהו; כי אמתת עצמו לא ידענו.
ו[עריכה]
כי רגע באפו חיים ברצונו כי אם יכעס על האדם רגע ומעט זמן יהיה כעסו; אבל רצונו: עם רצונו יהיה זמן רב וחיים ארוכים.
וכן בשלש עשרה מדות הספורות עליו יתברך (שמות לד ו ז) כלם לטובה חוץ ממדה אחת והיא: פוקד עון אבות.
והיא עד שלשה דורות או ארבעה; והחסד לאלפים מן הדורות.
ועל כל זה יתחיב האדם להודות לשמו לפיכך אמר: זמרו ליי' חסידיו, כי מדת הטובה ממנו מרובה ממדת הפורענות (ספרא דבורה דחובא פרשה יב י; בבלי יומא עו א; סוטה יא א; סנהדרין ק ב; אבות דרבי נתן פרק ל).
בערב ילין בכי ולבקר רנה: אם בערב ילין האדם בבכי לבקר יבשרנו ברנה.
והמשיל עת הבכי והיגון לערב שהוא חשך, ועת הישועה והטובה לבקר שהוא אור ושמחה.
וכן אמר דוד: האף שהראה לי על עוני והוא העונש שהענישני בעולם הזה היה בעיני כרגע ורצונו ובשורתו בסליחת העון חיים ארוכים שהם חיי העולם הבא.
ז[עריכה]
ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם: כשהייתי שלו ושקט שלא משל בי יצר הרע הייתי חושב בעצמי שלא אמוט ולא אחטא לעולם; כי חשבתי שלא יהיה כח ביצר הרע להטותי מן הדרך הטובה, כי שכלי היה גובר על טבעי.
והייתי מתפאר בזה בעצמי עד שהכרתי כי עזרתך עמדה לי.
וכל זמן שהיה רצונך עמי העמדתה להררי עז, וזהו שאמר:
ח[עריכה]
יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל: להררי פרושו: לשכלי, שהיה הררי, העמדתה בעזרתך בעז שלא נכשלתי בהשגבי בו ולא היה כח ביד יצר הרע לקחתו מידי, כי במקום עז היה; אבל כשהסתרתה פניך רגע ממני הייתי נבהל ונכשלתי במחשבתי וגבר יצרי על שכלי.
לפיכך התפלל דוד ואמר (תהלים יט יד): גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי, כמו שפרשנו.
ועז פרשנו אותו שם, והוא חסר בי"ת השמוש: בעז.
ואפשר שהוא תאר בשקל לחם חם (שמואל א כא ז) ; מעז לתם (משלי י כט).
ט[עריכה]
אליך יהוה אקרא ואל יהוה אתחנן: וכשגבר עלי החטא: מה עשיתי? קראתי אליך כי ידעתי כי אין לי רפואה בלתך.
וידעתי כי הייתי חיב מיתה בגיהנם והתחננתי אליך ואמרתי:
י[עריכה]
מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך: בדמי הוא נפשי כי הדם הוא הנפש, והנפש היא החיים הטבעיים.
ובעבור כי הנפש המשכלת הנצחית שראה בה קראה בשמה ואמר: מה בצע בחיי אם ארד אל שחת? אם סופי לגהנם וארד במותי שמה למה לי חיים ולמה הבאתני בעולם אם לא לקנות העולם הבא! כי החטאים במותם לא ישאר אחריהם דבר חי, אלא הכל ירד לעפר כמו שאמר (קהלת יב ז): וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.
והעפר לא יודך ולא יגיד אמתך, אלא הרוח שתשוב אל האלהים אשר נתנה.
ואם לא זכתה בחיים לא תשוב אל האלהים.
ואם תלח לי אודך בחיים ובמות.
וכן פרשתי (שמואל ב יב יג): גם יי' העביר חטאתך לא תמות: מיתת הנפש.
ויש מפרשים לא תמות: מיתת הגוף; וכן מה בצע בדמי.
יא[עריכה]
שמע יהוה וחנני יהוה היה עזר לי: קראתי אליך ואמרתי: שמע יי' וחנני; ואם מטה רגלי היה עזר לי והקימני וסלח לי
יב[עריכה]
הפכת מספדי למחול לי שהייתי מתאבל על נפשי אם תאבד, ואתה בשרתני ואמרת לי על יד נביאך: גם יי' העביר חטאתך לא תמות (שם) הנה הפכת מספדי למחול לי.
פתחת שקי שאזרתי והתעניתי על חטאי פתחת אותו בבשורתך.
ותאזרני שמחה: תחת השק.
יג[עריכה]
למען יזמרך כבוד והוא הנפש כנגד מה שאמר: היודך עפר; אבל הכבוד יזמרך ויודך.
ולא ידם זכר הכבוד שאין לו דממה והפסק לפיכך אמר:
יהוה אלהי לעולם אודך: כל ימי חיי אודך בעבור זה שסלחת לי.
וידעתי כי כבודי ישאר אחרי ויזמרך כבוד לעולם ולא ידם.
ובמדרש (שוחר טוב בקצת שנוים): מי שחשב לעשות טובה הקדוש ברוך הוא כותבה כאלו עשאה; תדע לך שכן הוא, שהרי דוד שחשב לבנות בית המקדש נכתב בשמו, שנאמר: מזמור שיר חנכת הבית לדוד.
- ^ *הערת המדפיס: יתיר ו.