ביאור:תהלים ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2630

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים ל)


א מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת ששרו אותו ביום חנוכת בית המקדש לְדָוִד שכתב אותו דוד המלך (למרות ששלמה בנה את בית המקדש, דוד הכין מראש את החומרים (ש"ב ח, יא), וכן את השירים):

ב אֲרוֹמִמְךָ יְהוָה כִּי דִלִּיתָנִי הגבהתי אותי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי לאיידי.
ג יְהוָה אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי זעקתי בתפילה אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי.
ד יְהוָה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל מהמוות נַפְשִׁי אותי, חִיִּיתַנִי (מיורדי) מִיָּרְדִי בוֹר כך שלא ארד לשאול.
ה זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ.
ו כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ רק לרגע קל ה' עומד בכעסו, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ ולעומת זאת הוא הוא מביע רצון לעזור לתקופות ארוכות כמו חיי אדם, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי אם אדם הולך לישון מתוך בכי, ה' דואג ש... וְלַבֹּקֶר רִנָּה.
ז וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי כאשר הייתי בשלוה: "בַּל אֶמּוֹט שלא אתמוטט לְעוֹלָם".
ח יְהוָה אך אתה הוכחת לי בִּרְצוֹנְךָ שלפי רצונך הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז את מקום מיבצרי כמקום חזק, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ אבל כאשר כעסת עלי ולא השגחת עלי הָיִיתִי נִבְהָל.
ט אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן.
י מַה בֶּצַע בְּדָמִי איזה רווח יש לך בשפיכת דמי, בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת בור, למוות? הֲיוֹדְךָ עָפָר האם לאחר שאהפוך לעפר אוכל להודות לך? הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ את חסדך?
יא שְׁמַע יְהוָה וְחָנֵּנִי, יְהוָה הֱ‍יֵה עֹזֵר לִי.
יב הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי את השק שלבשתי (לבוש אבלות), וַתְּאַזְּרֵנִי חגרת לי חגורה של שִׂמְחָה.
יג לְמַעַן לפיכך יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד יזמר לך שיר זה הנותן לך כבוד וְלֹא יִדֹּם, יְהוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • המזמור מיוחס לדוד המלך ויועד לשירה בזמן חנוכת בית המקדש (שנבנה בסופו של דבר על ידי בנו שלמה המלך) ולכן נוהגים לאומרו בימי החנוכה. המזמור הוא אחד הקטעים הנאמרים בכל יום בתפילת השחרית כחלק מפסוקי דזמרא. (מתוך הערך מזמור שיר חנוכת הבית)