ביאור:תהלים קכב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a26c2

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קכב)


הפרק בסמוך לכניסה לעיר דוד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שיר לאמרו על המדרגות שבמקדש, לְדָוִד:

שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי: "בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ".
ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ, בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם.
ג יְרוּשָׁלַ͏ִם הַבְּנוּיָה, כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ שכל הבניינים בה צפופים כאילו כולם גוש אחד יַחְדָּו.
ד שֶׁשָּׁם שאליה עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת מקום התכנסות לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה.
ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת כסאות המלכים והשופטים לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית השייכים לבית מלכות דָּוִיד.
ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם התפללו על שלומה של יְרוּשָׁלָ͏ִם, יִשְׁלָיוּ יהיו בשלוה אֹהֲבָיִךְ.
ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ בקרב חומותיך, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא אתפלל שיהיה שָׁלוֹם בָּךְ.
ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • המזמור מיוחס לדוד למרות שמדובר בו על בית המקדש שנבנה רק לאחר מותו. יש מפרשים: "לְדָוִד", שהמזמור הושר לכבודו של דוד שטרח וחפץ בהקמת המקדש. במסכת מכות י. מובאת בהקשר זה השיחה הבאה: אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע שמעתי בני אדם שהיו אומרים 'מתי ימות זקן זה ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל?', ושמחתי. אמר לו הקב"ה: ...טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח.