ביאור:תהלים סח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2668

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים סח)
ר' הביאור במהדורה המעומדת


א לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד, מִזְמוֹר שִׁיר:

ב יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו, וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו.
ג כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף, כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ, יֹאבְדוּ כך יאבדו רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים.
ד וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ, יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה.
ה שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ הרימו קול לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת על עננים בְּ"יָהּ" שְׁמוֹ הרימו קול בקריאת שם ה', וְעִלְזוּ לְפָנָיו.
ו אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן שופט בצדק ונותן לאלמנה את מה שמגיע לה אַלְמָנוֹת, אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ.
ז אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בודדים בַּיְתָה בבית עם משפחה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת בשמחה, אַךְ סוֹרֲרִים אבל הרשעים שָׁכְנוּ צְחִיחָה במדבר.
Tironian Notes Psalm 68.png
הפרק בכתב יד מהמאה ה-9 בשיטת הקצרנות הראשונה, סימני טירו
ח אֱ‍לֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ, בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן במדבר (לפני ישראל, על ידי עמוד האש והענן), סֶלָה.
ט אֶרֶץ רָעָשָׁה רעדה, מפני התגלות ה', אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים, זֶה סִינַי הנה הר סיני, שגם רעד ("וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ"), מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
י גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף תזרוק, תפזר אֱלֹהִים, נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה ארץ ישראל כאשר היא עייפה וצמאה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ העמדת, על ידי הגשם.
יא חַיָּתְךָ בני עמך (כמו "וְחַיַּת פְּלִשְׁתִּים" - שמואל ב כג יג) יָשְׁבוּ בָהּ, תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ בטובך הרב אתה מכין את הארץ לֶעָנִי לעם ישראל העני, אֱלֹהִים.
יב אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר גזר גזירה, הַמְבַשְּׂרוֹת ומי שיפרסמו את את האֹמֶר צָבָא רָב הן קבוצה גדולה של מְבַשְּׂרוֹת.
יג "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן ינדדו ויברחו, וּנְוַת בַּיִת ואת הרכוש הנמצא בביתם של המלכים שברחו תְּחַלֵּק שָׁלָל.
יד אִם אמנם תִּשְׁכְּבוּן תנוחו לאחר החלחמה בֵּין שְׁפַתָּיִם בין גדרות הצאן, כַּנְפֵי יוֹנָה יהיו להם כנפיים כיונה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף כנפיים מצופות בכסף (וכך תוכלו לעוף מהר חזרה הביתה בשלום מהמלחמה), וְאֶבְרוֹתֶיהָ כנפי היונה בִּירַקְרַק חָרוּץ מחופות בזהב (שתי המילים הן מילים נרדפות לזהב)".
טו בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי כאשר פיזר ה' מְלָכִים בָּהּ במלחמה, תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן כאילו ירד שלג חזק שגרם לחושך (הוריד עליהם מוות).
טז הַר אֱלֹהִים גדול מאוד הוא הַר בָּשָׁן, הַר גַּבְנֻנִּים עם כמה פסגות הַר בָּשָׁן.
יז לָמָּה תְּרַצְּדוּן תרעדו הָרִים גַּבְנֻנִּים? הָהָר אתם רועדים לרגל גילוי השכינה על ההר ש- חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ לשבת בו (הר סיני ובהמשך הר המוריה), אַף יְהוָה יִשְׁכֹּן לָנֶצַח.
יח רֶכֶב אֱלֹהִים המרכבות של ה', מספרם רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן כמות גדולה, אֲדֹנָי בָם במרכבות סִינַי בַּקֹּדֶשׁ הר סיני היה עטוף בקודש בזמן התגלות ה' במרכבות רבות.
יט עָלִיתָ לַמָּרוֹם למבצרי האויב הגבוהים, שָׁבִיתָ שֶּׁבִי, לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם שבויים, עבדים, וְאַף סוֹרְרִים את הרשעים לקחת בשבי לִשְׁכֹּן כדי לשכן את שימך בארץ יָהּ אֱלֹהִים.
כ בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ ירבה לנו טוב הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ, סֶלָה.
כא הָאֵל לָנוּ בשבילנו, הוא אֵל לְמוֹשָׁעוֹת שעושה ישועות; וְלֵיהוִה אֲדֹנָי, לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת הרבה אפשרויות להרוג באויבנו.
כב אַךְ אכן אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו, קָדְקֹד שֵׂעָר את הראש שמצמיח שיער רב (כמנהג הלוחמים בימי קדם), מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו בחטאיו.
כג אָמַר אֲדֹנָי: מִבָּשָׁן אָשִׁיב אחזיר את האויב הנחבא שם, אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם.
כד לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם בדמם של האויבים; לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ - מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ מאויבך תהיה המנה שלהם (של הכלבים).
כה רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים; הֲלִיכוֹת אֵלִי, מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ המוקף בקדושה.
כו קִדְּמוּ בראש תהלוכת הנצחון הלכו שָׁרִים הזמרים, המשוררים, אַחַר נֹגְנִים לאחריהם המנגנים, בְּתוֹךְ ומסביבם עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת נערות מכות בתופים.
כז בְּמַקְהֵלוֹת בקהל רב בָּרְכוּ אֱלֹהִים, יְהוָה ברכו את ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל אתם היוצאים מזרע ישראל.
כח שָׁם בתהלוכה בִּנְיָמִן שבט בינימין ה- צָעִיר רֹדֵם מנהיג אותם, שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם בהמונם (מושאל מרוגם - גל אבנים)), שָׂרֵי וכן שרי... זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי.
כט צִוָּה החוגגים בתהלוכה למלך: אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ שיהיה לך עוז. עוּזָּה אֱלֹהִים, זוּ פָּעַלְתָּ אתה אשר עשית את זאת לָּנוּ.
ל מֵהֵיכָלֶךָ מתוך הערכה להיכלך עַל השוכן בהר שעל יְרוּשָׁלָ‍ִם, לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי.
לא גְּעַר חַיַּת קָנֶה בחיה השוכנת בין הקנים (האויב), עֲדַת וכן גער בעדר של אַבִּירִים פרים חזקים, בְּעֶגְלֵי עַמִּים גער בעמים שהם כמו פר צעיר המשתולל, מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי ובצועד ומרצץ (שובר) בבצע כָסֶף; בִּזַּר פיזר ה' עַמִּים קְרָבוֹת שבמלחמות יֶחְפָּצוּ.
לב יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים יבואו בסוסים מִנִּי מִצְרָיִם, כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים לתרום למקדש.
לג מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, שִׁירוּ לֵאלֹהִים! זַמְּרוּ אֲדֹנָי! סֶלָה.
לד לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם שנבראו בעבר, הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ ירעיש קוֹל עֹז.
לה תְּנוּ עֹז תהילות גבורה לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ שורה גדולתו, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים ניכר בשמים.
לו נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ משפיע עלינו בראות את מקדשך, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "סֹלּוּ הרימו קול לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת" - אולי מלשון לסלסל בקול. ניתן גם לקשר מילה זו למילה "סֶלָה" המופיעה רבות בתהלים ולא תמיד מתאים לה הפירוש "לעולם ועד" (למשל כאן בפסוק ח). ואם כן "סֶלָה" היא מילה המצביעה על האופן בו יש לשיר פסוק מסויים - מנגינה מיוחדת או תרועה בגלי נגינה, ולצערנו נעלמו מאיתנו מנגינות הלויים. ראו הצעות נוספות בערך "סלה (מונח מקראי)" בוויקיפדיה.
  • לביאור שלא על דרך הפרשנות המסורתית, ראו: ביאור:תהלים סח - ביאור ע"פ השוואה למקורות מיתולוגיים קדומים.