ביאור:תהלים קטז

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ (מהדורות נוספות של תהלים קטז)
ר' הביאור במהדורה המעומדת

א אָהַבְתִּי חביב עלי לספר כִּי יִשְׁמַע כיצד שמע יְהוָה אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי כאשר התחננתי אליו.

ב כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי, וּבְיָמַי אֶקְרָא וכל ימי אקרא ואספר על כך.

ג אֲפָפוּנִי הקיפו אותי חֶבְלֵי יסורים המביאים ל- מָוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מכאובים המביאים לשאול, למות מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא מצאתי, פגשתי.

ד וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא קראתי: "אָנָּה יְהוָה, מַלְּטָה נַפְשִׁי".

ה חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק נוהג בצדקה, ועוזר למי שצריך, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם.

ו שֹׁמֵר פְּתָאיִם את מי שאינו יודע להשמר מצרות יְהֹוָה, דַּלּוֹתִי הייתי דל, עני וְלִי יְהוֹשִׁיעַ הושיע, שלח לי ישועה.

ז שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי למנוחתך, את יכולה להיות רגועה, כִּי יְהוָה גָּמַל עָלָיְכִי היטיב לך.

ח כִּי ה': אכן חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי ממעידה.

ט אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהוָה, בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים בעולם החיים (שהרי הציל אותי ממוות).

י הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר כאשר התפללתי בעבר לה', אֲנִי עָנִיתִי שהייתי עני מְאֹד.

יא אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי בחיפזון (כאשר הייתי שרוי במצוקה): "כָּל הָאָדָם כֹּזֵב קיומו שיקרי, חולף מהר ללא תועלת. (אך כעת לאחר שניצלתי יודע אני שיש לאדם קיום)".

יב מָה אָשִׁיב לַיהוָה אוכל להחזיר לה' בתמורה ל-, כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי הטובות שגמל לי.

יג כּוֹס כוס עם יין שאני עומד לנסכו על המזבח (יחד עם קורבן תודה המוזכר בפסוק יז) יְשׁוּעוֹת שמטרתה לפרסם את הישועה שהיתה לי אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא.

יד נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא מול פני לְכָל עַמּוֹ.

טו יָקָר כבד וקשה בְּעֵינֵי יְהוָה, הַמָּוְתָה המוות לַחֲסִידָיו.

טז אָנָּה יְהוָה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲ‍נִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי היתרת את החבלים שהייתי קשור בהם.

יז לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא.

יח נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ.

יט בְּחַצְרוֹת בֵּית יְהוָה, בְּתוֹכֵכִי בתוכך, העיר יְרוּשָׁלָ͏ִם - הַלְלוּ יָהּ.

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

"אֲ‍נִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי" (פסוק טז) - פירוש מרכבת המשנה על משנה אבות א ג מסביר: 'אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, דוגמת יליד בית, שאף על פי שלא יתן לו האדם ארוחת תמיד הוא מחוייב לעבוד אותו מצד חסדו שקדם אליו, שגידל אותו בביתו... רוב העבדים הקנויים ביד האדם, מגמת פניהם היא לברוח מהאדון. אמנם אני חושב את עצמי כעבד בן אמה שגדלה בבית האדון... שאף על פי שפיתחת למוסרי ואין שומר עלי, אני רוצה בעבדותך. וזהו "לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה"... ולעולם לא תזוז אהבתי מאתך, בין מצד אהבתך, בין מצד רוממןתך.