ביאור:תהלים קו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a26a6

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קו)


א הַלְלוּיָהּ!
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב בגלל שהוא טוב אלינו, כִּי לְעוֹלָם לנצח חַסְדּוֹ.
ב מִי יְמַלֵּל מי מסוגל לספר את כל גְּבוּרוֹת יְהוָה, יַשְׁמִיעַ מי מסוגל להשמיע את כָּל תְּהִלָּתוֹ.
ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט המקיימים את מצוות ה', עֹשֵׂה צְדָקָה ואשרי אדם העושה חסד בְכָל עֵת.
ד זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ כאשר תרצה לעזור לעמך, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ.
ה לִרְאוֹת ואז אזכה לראות בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ עמך, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ עם ישראל (כדוגמת "וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ" - דברים ט כט).
פסוק א בצ'כית על גבי לוחית זיכרון
ו חָטָאנוּ עִם כמו אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ עשינו עוונות, הִרְשָׁעְנוּ.
ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ, לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ, וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף.
ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ.
ט וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב, וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר במעמקי הים כאילו היו יבשה חרבה כמו מדבר.
י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא, וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב.
יא וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר.
יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו, יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ.
יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו, לֹא חִכּוּ המתינו בסבלנות לַעֲצָתוֹ.
יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר, וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן.
טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם, וַיְשַׁלַּח רָזוֹן ?? בְּנַפְשָׁם.
טז וַיְקַנְאוּ קרח ועדתו קינאו בתפקידו של משה?? לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה, לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְהוָה.
יז תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן, וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם.
יח וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם, לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים.
יט יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה.
כ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם את ה', כבוד ישראל, בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב.
כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם, עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.
כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם כינוי למצריים, נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף.
כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ מנע (כביכול עמד וחסם את הפירצה בחומה המגנה על ישראל לְפָנָיו, לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית.
כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה, לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ.
כה וַיֵּרָגְנוּ התלוננו בְאָהֳלֵיהֶם, לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה.
כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ נשבע לָהֶם, לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר.
כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם להמית את צאצאיהם בגלות בין העמים, וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת.
כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר ר' במדבר כה ג, וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים זבחים לעבודה זרה הכוללת אמונה שנשמות המתים אוכלות מהם.
כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם, וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה.
ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל עשה דין (ר' "פְּלִילִים" למשל בדברים לב לא), וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה.
לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם", במדבר כה יג, לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם.
לב וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה, וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם בגללם - דברים א לז.
לג כִּי הִמְרוּ הכעיסו (את ה'), מלשון "מורת רוח" אֶת רוּחוֹ, וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו ה' נשבע להרע למשה.
לד לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים, אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם.
לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם, וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם.
לו וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם פסיליהם, וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ.
לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים.
לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן, וַתֶּחֱנַף תטמא

להרחבה
הָאָרֶץ בַּדָּמִים.
לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם, וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם.
מ וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ, וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ.
מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם, וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם.
מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם, וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם.
מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם על פי עצת ליבם הרע, וַיָּמֹכּוּ הושפלו בַּעֲו‍ֹנָם.
מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם.
מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב (חסדו) חֲסָדָיו על פי מידתו: "רב חסד".
מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים גרם לאויביהם לרחם עליהם, לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם.
מז הוֹשִׁיעֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ ואז נתפאר על תהילתך (שנגרמה מכך שהצלת אותנו).
מח בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם מהעבר וְעַד הָעוֹלָם ולנצח נצחים, וְאָמַר כָּל הָעָם "אָמֵן", הַלְלוּ יָהּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • המזמור פותח וסוגר ב"הַלְלוּיָהּ" וגם "כִּי לְעוֹלָם לנצח חַסְדּוֹ" בהתחלה מקביל ל"וְעַד הָעוֹלָם" שבפסוק האחרון.