ביאור:תהלים קטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a26b5

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קטו)
ר' הביאור במהדורה המעומדת


Straßeneckentafeln Hauptmarkt 8, Gotha.JPG
פסוק א חקוק בגרמנית על גבי בניין בגותה, גרמניה
א לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּי אלא לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ וכולם יהללו אותך על טובך ועל מידת האמת שבך. ב לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם "אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם?" - ג וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה.
ד עֲ‍צַבֵּיהֶם הפסלים של הגוים עשויים כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. ה פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. ו אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. ז יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. ח כְּמוֹהֶם כמו הפסלים שאין להם כוחות כלל יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל וכן כל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם.
ט יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה - עֶזְרָם הוא העוזר לכל הבוטחים בו וּמָגִנָּם הוּא.
י בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהוָה - עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.
יא יִרְאֵי יְהוָה בִּטְחוּ בַיהוָה - עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.
יב יְהוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ זכר אותנו, ועקב כך יברך אותנו (והפירוט להלן, במקביל לקריאות בשלושת הפסוקים הקודמים):
יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל,
יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן,
יג יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְהוָה,   הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים.
יד יֹסֵף יגדיל את מספרכם יְהוָה עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. טו בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה מאת ה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
טז הַשָּׁמַיִם, שָׁמַיִם השמים, הם השמים השייכים לַיהוָה, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. יז לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה לשאול, למוות. יח וַאֲנַחְנוּ ולעומתם, אנחנו יכולים, ולכן נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם - הַלְלוּ יָהּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • מלבד ההלל בו מופיע פרק זה, יש לציין את פסוק יח המוזכר בסוף אשרי.