ביאור:תהלים קמז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a26e7

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קמז)


א הַלְלוּ יָהּ,

כִּי טוֹב זַמְּרָה לזמר ל- אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה לשבח ולאמר לו תהילות.
ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם יְהוָה, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.
ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ מניח תחבושת לְעַצְּבוֹתָם על פיצעיהם.
ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.
ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר אי אפשר למנות אותה מרוב שהיא רבה.
ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים את המעונים, המסכנים יְהוָה, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי עד ל- אָרֶץ.
ז עֱנוּ שירו לַיהוָה בְּתוֹדָה שירי הודיה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר.
ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ בתוך העננים ה' מכין בשביל האדמה מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר בהרים עשב.
ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ הקוראים (כביכול קריאות העורבים הם תפילות לה' למזון).
י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס בחיות חזקות (אלא דואג ה' לכל החיות באופן שווה) יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ דוקא באדם בעל רגליים חזקות, אדם גיבור יִרְצֶה.
יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.
יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶת יְהוָה, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.
יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.
יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ בכל שיטחך שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים חיטה משובחת יַשְׂבִּיעֵךְ.
טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ את פקודתו אל הארץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ.
טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר שנראה כמו גיזות צמר, כְּפוֹר טיפות טל קפואות - כָּאֵפֶר שנראה כמו פרורי אפר יְפַזֵּר.
יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ ברד כְפִתִּים הנראה כמו פרורי לחם, לִפְנֵי קָרָתוֹ בקור עז מִי יַעֲמֹד?
יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם וימיס את השלג, הכפור והקרח, יַשֵּׁב רוּחוֹ ה' משיב עליהם רוח חמה ומיד הם יִזְּלוּ מָיִם.
יט מַגִּיד ה' אמר את (דברו) דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.
כ לֹא עָשָׂה כֵן להגיד את משפטיו לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם ובאשר למשפטי ה' - אין הם יודעים אותם; הַלְלוּ יָהּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים... לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר" (פסוקים ד,ה) - ה' מונה את הכוכבים כמו מלך המונה את חייליו. הכוכבים הם רבים וקשה לסופרם אך ה' מסוגל לכך. ובניגוד לכוכבים להם יש מספר סופי, לתבונתו אין סוף. (לקט מתוך פירוש דעת מקרא)
  • במזמור ניתן למצוא 'צליל נופל על צליל' פעמים רבות. למשל: "כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר", "בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ" ועוד.