ביאור:תהלים קמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a26e4

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קמד)
ר' הביאור במהדורה המעומדת


א לְדָוִד:

Klosterkirche-Donndorf-8-CTH.JPG
לוחית זכרון בגרמנית מ1772, המצטטת ב4 השורות שבסופה את פסוק ד
בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הסלע המגן עלי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה.
ב חַסְדִּי העושה לי חסד וּמְצוּדָתִי מבצרי, מִשְׂגַּבִּי המקום הגבוה בו אני מוגן וּמְפַלְטִי לִי והמציל אותי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי, הָרוֹדֵד רומס, שוטח עַמִּי תַחְתָּי.
ג יְהוָה, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ? בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ?
ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר.
ה יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ הטה באלכסון את השמים שאתה עליהם וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ ויצא מהם עשן (רמז למעמד הר סיני: "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ" - שמות יט יח).
ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם ופגע באויבי וגם להם להתפזר, שְׁלַח חִצֶּיךָ גם כאן הכוונה לברקים וּתְהֻמֵּם תגרום למהומה אצלם.
ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵנִי משוך והוצא אותי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים ממים סוערים שאני טובע בהם, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר.
ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יד ימינם בה הם נשבעו יְמִין שָׁקֶר.
ט אֱ‍לֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר בליווי נגינה על נבל עשור (ר' תהלים לג ב) אֲזַמְּרָה לָּךְ.
י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה מושך ומציל (משמעות דומה ל"פְּצֵנִי" בפסוק ז ובפסוק הבא) אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה.
יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
יב אֲשֶׁר כך ש... (מכאן יתוארו הטובות שיהיו לאחר שננצל מהאויבים) בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים כאילנות שניטעו לא מזמן, מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בימי נעוריהם מגדלים ומטפחים אותם; בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת העמודים היפים העומדים בפינות הבית, מְחֻטָּבוֹת גזורות ומעוצבות תַּבְנִית הֵיכָל כתבנית ארמון.
יג מְזָוֵינוּ מחסנינו מְלֵאִים, מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן מכל מיני המאכלים; צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מתרבות לאלפים, מְרֻבָּבוֹת עשרות אלפים בְּחוּצוֹתֵינוּ.
יד אַלּוּפֵינוּ הכבשים המשובחים שלנו מְסֻבָּלִים מפוטמים, אֵין פֶּרֶץ מרידות וְאֵין יוֹצֵאת נשים מגורשות וְאֵין צְוָחָה צעקות צער או מריבות קולניות בִּרְחֹבֹתֵינוּ.
טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "וּתְפִיצֵם", "פְּצֵנִי" (פסוקים ו, ז) ; "כְזָוִיֹּת", "מְזָוֵינוּ", "מִזַּן אֶל זַן" (יב, יג); "מַאֲלִיפוֹת", "אַלּוּפֵינוּ" (יג, יד) - לשון נופל על לשון.
  • פסוק טו משמש כפסוק השני באשרי ויתר הפסוקים באשרי לקוחים מהמזמור הבא.
  • בתרגום השבעים ישנה תוספת "Τῷ Δαυΐδ, πρὸς τὸν Γολιάδ", לדוד אל מול גוליית, הנותנת הקשר לפסוקים המבקשים הצלה מחרב, קרב ומלחמה כנאמרו על ידי דוד לפני שנלחם בגוליית.