ביאור:תהלים עד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2674

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים עד)


א מַשְׂכִּיל מזמור שמלמד מוסר השכל לְאָסָף:

Washington Manuscript II - The Psalms (Codex Washingtonensis).jpg
פרק זה בכתב יד ממצריים, המאה ה-5
לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח? יֶעְשַׁן אַפְּךָ למה תכעס על בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ?
ב זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זכור את ציון, את בית המקדש זֶה אשר שָׁכַנְתָּ בּוֹ.
ג הָרִימָה פְעָמֶיךָ רגליך לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח ובוא למקום בו היה ביהמ"ק ועכשיו הוא חורבות עולם, כָּל הֵרַע את כולו השחית אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ.
ד שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ במקדשיך (מקום בו ה' נועד לישראל - כמו "אוהל מועד"), שָׂמוּ אוֹתֹתָם את סימליהם, פיסליהם אֹתוֹת כאות על ניצחונם.
ה יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה לה' שהאויב הוא כמביא קרדומות (ראה סוף הפסוק) ומניף למעלה ולמטה בִּסֲבָךְ עֵץ לכרות עצים קַרְדֻּמּוֹת.
ו (ועת) וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ את שערי ירושלים יָּחַד - בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת בגרזנים וקרדומות יַהֲלֹמוּן.
ז שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ.
ח אָמְרוּ בְלִבָּם "נִינָם נשמידם יָחַד", שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל מקדשי ה' (חדרי בית המקדש) בָּאָרֶץ.
ט אוֹתֹתֵינוּ את הניסים שלנו, המעידים על כך שה' שומר עלינו לֹא רָאִינוּ, אֵין עוֹד נָבִיא, וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה מישהו שיודע דבר מה.
י עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר האויב יקלל אותך? יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח?
יא לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ? מִקֶּרֶב (חוקך) חֵיקְךָ כַלֵּה הוצא את ידך והכה אותם.
יב וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
יג אַתָּה פוֹרַרְתָּ קרעת בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים משל למיצרים (ר' למשל יחזקאל כט ג) עַל הַמָּיִם בים סוף.
יד אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן סוג של מפלצת (הקשורה למצרים, כדומה לתנין בפסוק הקודם), תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים לקבוצת יצורי הים.
טו אַתָּה בָקַעְתָּ יצרת, בבריאת העולם מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ בקריעת ים סוף, חציית הירדן נַהֲרוֹת אֵיתָן.
טז לְךָ שייכים לך (כי אתה בראתם) יוֹם, אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ.
יז אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת כגון הקו בין היבשה לים אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם.
יח זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְהוָה כשהאויב מקלל אותך, וְעַם וזכור ה' שעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ.
יט אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ לחיה רעה לטרוף את נפש התור (יונה) הנמשלת לעם ישראל, חַיַּת נפש עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.
כ הַבֵּט לַבְּרִית לבריתך עם ישראל, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי המקומות הנסתרים שב- אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס מקומות בהם שוכנים אנשי גזל.
כא אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם מבוייש מכך שתפילתו לא נענתה, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ לאחר שיראו שעזרת לדך.
כב קוּמָה אֱלֹהִים, רִיבָה רִיבֶךָ, זְכֹר חֶרְפָּתְךָ לנקום את חרפתך מִנִּי נָבָל שקילל אותך אותו נבל כָּל הַיּוֹם.
כג אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ את קול הצוררים שקיללו אותך, שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה שעולה ומתגבר תָמִיד.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות