ביאור:תהלים קיד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a26b4

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קיד)
ר' הביאור במהדורה המעומדת


Illustration-haggadah-exodus.jpg
בצאת ישראל, מתוך הגדת קאופמן, המאה ה-14
א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז המדבר שפה זרה.
ב הָיְתָה בכך שישראל באו ממצרים לארץ כנען, הפכה יְהוּדָה ארץ יהודה לְקָדְשׁוֹ לארץ קודשו של ה', יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו ארץ ישראל הפכה לארץ ממשלתו של ה'.
ג הַיָּם רָאָה את התגלות ה' (פסוק ז) וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן נהר הירדן (כאשר חצה אותו יהושע - יהושע ג, טז) יִסֹּב לְאָחוֹר.
ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים כמו שקופץ איל, הזכר בכבשים (רומז למעמד הר סיני), גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.
ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר?
ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן?
ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי עליך לרעוד אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב.
ח הַהֹפְכִי הַצּוּר ההופך את האבן ל- אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם הופך את הסלע למעין נובע מים (השווה לדברים ח טו).


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • הפיוט בנוי עם סימטריות ביחידותיו השונות - כל פסוק משמונת פסוקיו מכיל תקבולת נרדפת (כפל הרעיון באמצעות מילים שונות), שאורכי צלעותיה שווים. כל צמד פסוקים בונה יחידת משמעות פשוטה אחת - מעין בית. אופיו החגיגי של המזמור ומשקלו הקצבי והסימטרי הוליד לחנים רבים שנתחברו למזמור זה לאורך הדורות, וכמעט בכל המנהגים נוהגים לשיר את המזמור הזה. (מתוך הערך בצאת ישראל בוויקיפדיה)