ביאור:תהלים כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2623

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים כג)


א מִזְמוֹר לְדָוִד:

ציור של איסטמן ג'ונסון, משנת 1863 המכונה "ה' רועי" - ציור זה בו רואים אדם שחור קורא בתנ"ך צויר מעט לאחר הצהרת האמנציפציה בארה"ב, ונועד להרגיע את הלבנים מפני חששם מהעבדים המשוחררים
יְהוָה רֹעִי הוא רועה אותי (ואני הצאן שהוא רועה), לֹא אֶחְסָר ולכן אינני חסר דבר.
ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא באיזור מרעה ('נאות' הוא ריבוי נסמך של 'נוה', מקום חניית הרועה) יַרְבִּיצֵנִי יושיב אותי ויתן לי לרעות, עַל מֵי מְנֻחוֹת באיזור מים נחים, מים הזורמים ברוגע וקל לשתות מהם יְנַהֲלֵנִי יוביל אותי.
ג נַפְשִׁי את נפשי, אותי יְשׁוֹבֵב ישיב, יחזיר אליו, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק בדרך נכונה לְמַעַן שְׁמוֹ כדי שיתפרסם שמו (של הרועה הטוב, של ה').
ד גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא עמק צַלְמָוֶת חשוך מאוד - לֹא אִירָא רָע שיקרה לי אסון, כִּי אַתָּה עִמָּדִי. שִׁבְטְךָ המקל בו אתה מכוון את הצאן הטועה וּמִשְׁעַנְתֶּךָ המקל עליו אתה נשען הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי הידיעה שהם בידיך נותנת לי תחושת ביטחון שכל רע לא יקרה לי.
ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי (ואוכל עליו) לעיני אויבי (והם לא יוכלו למנוע זאת ממני כי אתה תשמור עלי), דִּשַּׁנְתָּ משחת בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה כוס היין שמזגת לי היתה מלאה עד כדי רויה, עד כדי מילוי תאוותי.
ו אַךְ טוֹב וָחֶסֶד רק דברים טובים ודברים שאני זקוק להם יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי, וְשַׁבְתִּי ואשב בְּבֵית יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • חילקנו לשני חלקים שווים: פסוקים א-ג שנאמרים בלשון נסתר ופסוקים ד-ו שנאמרים בלשון נוכח (אם נראה את פסוק ו כהמשך לפסוק ה). בדעת מקרא חילקו כך: א-ד: המשורר מדמה עצמו לשה; ה-ו: מדמה עצמו לאורח בבית ה'.
  • "וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה" (ו) - אפשר גם לפרש: אהיה שרוי במנוחה, מלשון "בְּשׁוּבָה וָנַחַת" (ישעיהו ל טו), או מלשון שיבה: אזכה לשוב ולבקר בבית ה' לעיתים קרובות.
  • א. ב. יהושע מקריא את הפרק - מתוך פרויקט אנשי תרבות מקריאים תהלים של 929