ביאור:תהלים מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


קיצור דרך: a2644

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים מד)


א לַמְנַצֵּחַ, לִבְנֵי קֹרַח, מַשְׂכִּיל.

ב אֱלֹהִים! בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ, אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם.
ג אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ גרשת וַתִּטָּעֵם הושבת את אבותינו בארץ כנען, תָּרַע שברת לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם.
ד כִּי לֹא בְחַרְבָּם אבותינו לא ניצחו בזכות כוחם (אלא בזכותך) יָרְשׁוּ אָרֶץ, וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ, כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם ברכת אותם.
ה אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב שיבואו ישועות לעם ישראל.
ו בְּךָ בזכותך צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ, בְּשִׁמְךָ נָבוּס נרמוס קָמֵינוּ.
ז כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי.
ח כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ, וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ.
ט בֵּאלֹהִים את אלוהים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם, וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה, סֶלָה.
י אַף אבל עכשיו (בניגוד למה שתואר לעיל על העבר) זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ, וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ.
יא תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי בגלל צָר, וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ בזזו לעצמם (את רכושנו).
יב תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל הנשחטות למאכל, וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ פיזרת אותנו.
יג תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן בחינם, או תמורת סכום פעוט, וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם בקשת מחיר רב תמורתם.
יד תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ בעיני שכנינו, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.
טו תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל לסיפור משעשע שמספרים עלינו בַּגּוֹיִם, מְנוֹד רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים.
טז כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי הבושה שלי מולי, אני מהרהר במצבי המביש, וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי.
יז מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.
יח כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ באה עלינו וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ, וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ מעלנו בברית שעשינו איתך.
יט לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ, וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ ולא סרו צעדינו מִנִּי אָרְחֶךָ מדרכך.
כ כִּי למרות ש- דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים במקומות שוממים בהם נמצאים תנים, וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת.
כא אִם שָׁכַחְנוּ לא שכחנו (סגנון של לשון שבועה) שֵׁם אֱלֹהֵינוּ, וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר.
כב הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת שלא שכחנו את שמו, כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב.
כג כִּי עָלֶיךָ בגללך, בגלל שאנו נאמנים לך הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה העומד להשחט.
כד עוּרָה, לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי? הָקִיצָה, אַל תִּזְנַח לָנֶצַח.
כה לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ?
כו כִּי שָׁחָה נכפפה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.
כז קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.