ביאור:תהלים סט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2669

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים סט)


כתב יד מ-1420 הכולל איור של נזיר האוחז באות S כדי לא לטבוע

א לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים סוג של מנגינה או כלי נגינה, לְדָוִד:

ב הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ הצוואר.
ג טָבַעְתִּי בִּיוֵן בטיט מְצוּלָה קרקעית הים וְאֵין מָעֳמָד אי אפשר לעמוד שם, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת זרם מים שְׁטָפָתְנִי.
ד יָגַעְתִּי בְקָרְאִי, נִחַר יבש גְּרוֹנִי, כָּלוּ עֵינַי, מְיַחֵל מרוב ציפייה לֵאלֹהָי.
ה רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם, עָצְמוּ מַצְמִיתַי המנסים להורגני אֹיְבַי שֶׁקֶר חינם; אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב גורמים לי לתת להם.
ו אֱ‍לֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי את חטאי הטיפשיים, וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ ניסתרו.
ז אַל יֵבֹשׁוּ בִי יתאכזבו בגללי קֹוֶיךָ, אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת, אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
ח כִּי עָלֶיךָ בגללך, בגלל שאני בן עמך נָשָׂאתִי חֶרְפָּה, כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי.
ט מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי, וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי.
י כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ קינאתי לחילול בית המקדש אֲכָלָתְנִי, וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ מחרפיך, מקלליך נָפְלוּ עָלָי.
יא וָאֶבְכֶּה בַצּוֹם נַפְשִׁי על נפשי, על עצמי, וַתְּהִי והצום היה, גרם לַחֲרָפוֹת לִי לצחוק עלי מאת אויבי.
יב וָאֶתְּנָה לְבוּשִׁי שָׂק, וָאֱהִי לָהֶם לְמָשָׁל.
יג יָשִׂיחוּ בִי יֹשְׁבֵי שָׁעַר בטלנים היושבים ליד שער העיר, וּנְגִינוֹת וישירו עלי שירים שׁוֹתֵי שֵׁכָר.
יד וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ, יְהוָה, עֵת רָצוֹן הבא נא זמן של רחמים; אֱלֹהִים, בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.
טו הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה, אִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם.
טז אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר תסגור עָלַי בְּאֵר פִּיהָ.
יז עֲנֵנִי יְהוָה כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי.
יח וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ, כִּי צַר לִי, מַהֵר עֲנֵנִי.
יט קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי התקרב אל נפשי ו- גְאָלָהּ, לְמַעַן אֹיְבַי יראו אויבי פְּדֵנִי.
מלאך אוחז ספוג, מאת Antonio Giorgetti עם הכיתוב "וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ" (כב)
כ אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי, נֶגְדְּךָ מולך, גלויים לך כָּל צוֹרְרָי.
כא חֶרְפָּה שאויבי חרפוני שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה ונהייתי חולה אנוש, וָאֲקַוֶּה לָנוּד שחברי יהנהנו אלי בהבנה למצבי וָאַיִן, וְלַמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָאתִי.
כב וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי במאכלי רֹאשׁ רעל, וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ.
כג יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח, וְלִשְׁלוֹמִים והשולחן שערכו לאנשי שלומם לְמוֹקֵשׁ.
כד תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד החלש כך שיפלו.
כה שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם.
כו תְּהִי טִירָתָם מחניהם נְשַׁמָּה שוממה, בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב.
כז כִּי אַתָּה - אֲשֶׁר הִכִּיתָ את מי שאתה כבר הענשת רָדָפוּ הם רודפים, למרות שלא מגיע לו עונש נוסף, וְאֶל מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ האנשים שאתה פצעת יְסַפֵּרוּ הם יספרו כאילו הם גרמו לכך.
כח תְּנָה עָו‍ֹן עַל עֲו‍ֹנָם ביחד, כולם, והענישם ביחד, וְאַל יָבֹאוּ בְּצִדְקָתֶךָ לפנייך ברשימת הצדיקים.
כט יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים, וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ.
ל וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנִי תצילני.
לא אֲהַלְלָה שֵׁם אֱלֹהִים בְּשִׁיר, וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָה בשיר תודה.
לב וְתִיטַב שירת התודה שלי (ובפסוקים הבאים מובאת שירת התודה) לַיהוָה מִשּׁוֹר יותר מקורבן של שור פָּר מַקְרִן מַפְרִיס עם קרניים ופרסות.
לג רָאוּ ראו את ישועתך עֲנָוִים - יִשְׂמָחוּ, דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים - וִיחִי לְבַבְכֶם.
לד כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְהוָה, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה מאס.
לה יְהַלְלוּהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, יַמִּים וְכָל רֹמֵשׂ בָּם.
לו כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה, וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ.
לז וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ, וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות