ביאור:תהלים עג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2673

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים עג)


א מִזְמוֹר לְאָסָף:

אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים, לְבָרֵי ולטהורי לֵבָב.
ב וַאֲנִי אבל אני כִּמְעַט (נטוי) נָטָיוּ נטו ליפול רַגְלָי, כְּאַיִן דבר לא חסר מ- (שפכה) שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי שיתמוטטו רגלי.
ג כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.
ד כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם חבלי גסיסה, ייסורים לפני מוות וּבָרִיא אוּלָם ושמנה ביטנם.
ה בַּעֲמַל ביסורי אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ, וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ אין הם נענשים בנגעים.
ו לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ קישטה אותם כשרשרת גַאֲוָה, יַעֲטָף שִׁית את אחורם חָמָס לָמוֹ הגזל שלהם, השומן שיצברו מרוב האוכל שגנבו.
ז יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ מרוב שומן עיניהם בולטות מחוריהן, עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב עלו על גדותיהם חדרי לבבם.
ח יָמִיקוּ ילעגו וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק דברי עוולה, מִמָּרוֹם מרוב גאוותם הרמה יְדַבֵּרוּ.
ט שַׁתּוּ שמו בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ.
י לָכֵן בגלל שעם ישראל רואה שהרשעים לא נענשים (ישיב) יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם עם ה' לכאן, לדרך הרשעים, וּמֵי מָלֵא נחל מלא יִמָּצוּ לָמוֹ יזלו להם, והם ישתו את דברי הרשעים בצמא.
יא וְאָמְרוּ: "אֵיכָה יָדַע אֵל? וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן?
יב הִנֵּה וההוכחה היא - אֵלֶּה רְשָׁעִים, וְשַׁלְוֵי עוֹלָם שהם חיים בשלווה רבה, הִשְׂגּוּ הירבו חָיִל.
יג אַךְ רִיק אכן לחינם זִכִּיתִי נזהרתי שיהיה זך, טהור לְבָבִי, וָאֶרְחַץ לשווא רחצתי בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי.
יד וָאֱהִי נָגוּעַ שהרי אני מלא נגעים כָּל הַיּוֹם, וְתוֹכַחְתִּי ומכאובי לַבְּקָרִים מתחדש בכל בוקר??".
טו אִם אָמַרְתִּי: "אֲסַפְּרָה כְמוֹ דברים כמו שכתבתי לעיל (פסוקים יא-יד)", הִנֵּה בכך הייתי דוֹר בָּנֶיךָ בקהל בניך, בעמך בָגָדְתִּי.
טז וָאֲחַשְּׁבָה ניסיתי לָדַעַת זֹאת את חידת הצלחת הרשעים, עָמָל אך מאמץ שווא (היא) הוּא בְעֵינָי.
Psalterium aureum 171 quam.jpg
פסוק א בלטינית מתוך הפסלטר המוזהב, סביבות שנת 890
יז עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל ובמקדש אלמד מהנביאים, אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם ואז אבין שהרשעים ימותו בסופם.
יח אַךְ בַּחֲלָקוֹת ברמיה תָּשִׁית לָמוֹ תתן לרשעים דברים טובים לתקופה מסויימת, הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת אך בסוף תפיל אותם לאסונות (מלשון 'שואה' או 'שאיה').
יט אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע להרס ברגע אחד, סָפוּ מתו תַמּוּ מִן בַּלָּהוֹת מהפגעים המבהילים.
כ כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ שלאחר שמקיצים מהשינה לא מייחסים לו חשיבות, אֲדֹנָי! בָּעִיר בהעיר, בזמן ההתעוררות צַלְמָם את דמות הצל שלהם תִּבְזֶה.
כא כִּי יִתְחַמֵּץ ישרוף כאילו שתיתי חומץ לְבָבִי, וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָן נדקרו (מלשון חרב שנונה).
כב וַאֲנִי אבל כעת הבנתי שאני בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת חסר דעת כמו בהמות הָיִיתִי עִמָּךְ.
כג וַאֲנִי תָמִיד כעת אני מבין שגם בזמנים קשים תמיד הייתי עִמָּךְ, אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי.
כד בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי, וְאַחַר כָּבוֹד אחר כבודך, יחד איתך תִּקָּחֵנִי.
כה מִי לִי אין לי אף אחד חוץ ממך בַשָּׁמָיִם, וְעִמְּךָ ומישהו אחר איתך לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ.
כו כָּלָה שְׁאֵרִי בשרי (מרוב געגועים) וּלְבָבִי, צוּר לְבָבִי ה' הוא הצור שאליו אכוון את לבבי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים וה' הוא חלקי לְעוֹלָם.
כז כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ המתרחקים ממך יֹאבֵדוּ, הִצְמַתָּה השמדת כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ.
כח וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב, שַׁתִּי שמתי בַּאדֹנָי יְהֹוִה מַחְסִי, לְסַפֵּר כָּל מַלְאֲכוֹתֶיךָ וכן אספר על כל מעשיך, ובפרט על כך שאתה מעניש בסופו של דבר את הרשעים.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות