לדלג לתוכן

ביאור:תהלים קמח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קמח)


א הַלְלוּ יָהּ,

הַלְלוּ אֶת יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם כל היצורים השוכנים בשמים: המלאכים וכו', הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים.
ב הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל (צבאו) צְבָאָיו צבאות ה', המלאכים שנזכרו לעיל, והכוכבים שלהלן (בדומה ל-"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" - בראשית ב א).
ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר.
ד הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם השמים העליונים, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם "הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" (בראשית א ז).
ה יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה, כִּי הוּא ויאמרו שהוא צִוָּה וְנִבְרָאוּ וכך הם נבראו.
ו וַיַּעֲמִידֵם קבע אותם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן גבולות העמיד להם וְלֹא יַעֲבוֹר ישתנה סדרם.
ז הַלְלוּ אֶת יְהוָה מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים ראה בראשית א כא וְכָל תְּהֹמוֹת הקיים במעמקי הים.
ח אֵשׁ ברקים וּבָרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר ועשן, ערפל הנראה כעשן, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ.
ט הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים עצי ארז (מובא כדוגמה לאילן סרק).
י הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ הזוחלים וְצִפּוֹר כָּנָף.
יא מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ.
יב בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים.
יג יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה, כִּי ויאמרו ש- נִשְׂגָּב מרומם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ רק ה' מרומם לעומת כל יתר היצורים, הוֹדוֹ כבודו פרוש עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
יד וַיָּרֶם קֶרֶן ביסס שילטון לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה כבוד (על ידי כך שראו האומות את שלטון ישראל בארצו, נשתבחו ישראל על ידם) לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ העם הקרוב אליו ;הַלְלוּ יָהּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • השתמשנו בהדגשת מילים כדי להציג את המבנה של המזמור: חלק א פונה אל הבריות בשמים וחלק ב לבריות בארץ.
  • מלבד פסוקי דזמרא נאמר החלק הראשון של המזמור גם בקידוש לבנה. בהכנסת ספר תורה נוהגים לשיר את שני הפסוקים האחרונים, אם כי משום מה לרוב מחלקים את הפסוקים לשניים באמצע הפסוק הראשון, כאשר החלק הראשון נאמר על ידי החזן והחלק השני (החל מ"הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, וַיָּרֶם...") מושר על ידי הקהל.