קטגוריה:תהלים קמח ה

<< | ספר תהלים • פרק קמ"ח • פסוק ה' | >>

מהדורת הכתיב: יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו

המהדורה המנוקדת: יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ.

יְֽ֭הַלְﬞלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה
כִּ֤י ה֖וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ׃

יְֽ֭הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה כִּ֤י ה֭וּא צִוָּ֣ה וְ/נִבְרָֽאוּ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

אבן עזרא

כי הוא צוה ונבראו - גזר או חפץ.

"יהללו" - כולם יהללו את ה' כי הוא צוה שיהיו נבראים והנה נבראו

"יהללו את שם ה'", ובאר כי ההילול של עולמות אלה נבדל מן ההילול של הארץ שיזכיר אח"ז בשלשה דברים,

א) "כי הוא צוה ונבראו", והוא כמו שכתבתי במק"א שמעשה השמים נבדלו ממעשה הארץ שבהשמים לא היה רק בריאה לבד, ובארץ היה בריאה ויצירה ועשיה כי בריאה היא הוצאת עצם הדבר יש מאין, ויצירה הוא הוצאת צורת הדבר מיש ליש, ועשיה הוא גמר הדבר, ובשמים לא תיקן שום דבר, רק נשארו כמו שנבראו בבריאה הראשונה, לבד בארץ אחר הבריאה היה גם יצירה, במה שעשה היבשה, ועשיה מה שהוציא עליה צומח וכל צאצאיה, וכמ"ש ישעיה מ"ה כה אמר ה' בורא השמים, הוא האלהים יוצר הארץ ועושה הוא כוננה וכמ"ש בפירושי שם, ועז"א "כי הוא צוה ונבראו", זאת שנית שהארץ היא עולם ההויה וההפסד וצאצאיה הם רק קיימים במין, והשמים הם קיימים באיש, ועז"א "ויעמידם לעד לעולם",
ג) שהחקים שגבל בארץ הם משתנים כי בארץ יש בחירה ורצון, אבל בשמים "חק נתן ולא יעבור", כי אין שם בחירה וחקיה קיימים לעד: