ביאור:תהלים כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a2622

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים כב)


א לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר לפי מנגינה המכונה "אילת השחר" שאולי היתה שייכת לשיר מוכר בעבר, מִזְמוֹר לְדָוִד:

ב אֵלִי! אֵלִי! לָמָה עֲזַבְתָּנִי? רָחוֹק מִישׁוּעָתִי מדוע אתה כאילו רחוק מלהושיע אותי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי מלשמוע את בקשתי שאני אומר אותה בקול רם כמו שאגת אריה.
ג אֱ‍לֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה, וְלַיְלָה וגם בלילה וְלֹא דוּמִיָּה לִי אני לא שותק.
ד וְאַתָּה אינך עונה לי, אבל אין זו דרכך שהרי אתה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל ומוקף בתהילות שעם ישראל מהלל אותך.
ה בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ והצלת אותם.
ו אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ התאכזבו.
ז וְאָנֹכִי תוֹלַעַת אבל אני מבוזה, ואויבי מתייחסים אלי כמו לתולעת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם.
ח כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי, יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יפתחו לרווחה את שפתיהם וידברו עלי דברי לעג, יָנִיעוּ רֹאשׁ יזיזו את ראשם בתנועת זלזול.
ט "גֹּל אויבי לועגים לי: בטח, קוה אֶל יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ הוא יציל אותך, יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ שהרי הוא רוצה אותך (ומכיוון שאנו רואים שאין הוא עוזר לך, סימן שהוא לא חפץ בך)".
י כִּי אכן אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן הוצאת אותי מבטן אימי, מַבְטִיחִי מניח ושומר עלי עַל שְׁדֵי אִמִּי.
יא עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מהרגע בו יצאתי מרחם אימי, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה.
יב אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר.
יג סְבָבוּנִי פָּרִים משל לאויביו רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן פרים חזקים הגדלים באיזור הבשן כִּתְּרוּנִי.
יד פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם, אַרְיֵה כמו אריה טֹרֵף וְשֹׁאֵג.
טו כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי מרוב פחד נמס ליבי והפך למים וְהִתְפָּרְדוּ רעדתי, וכאילו התפרקו כָּל עַצְמוֹתָי, הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג כשעווה הניתכת מהר באש, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי והדונג כאילו נמס ונזל לתוך המעיים שלי (הנמצאים מתחת ללב).
טז יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כמו חרס כֹּחִי, וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי נדבקה ללסתות שלי (שהן כמו מלקחיים) מרוב יובש, וְלַעֲפַר מָוֶת הנוצר מגופת מת תִּשְׁפְּתֵנִי תהפוך אותי.
יז כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים, עֲדַת מְרֵעִים קבוצת רשעים הִקִּיפוּנִי, כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי קשרו את ידי ורגלי כמו שציידים קושרים אריה.
יח אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי את המכות שקיבלתי בכל איברי, הֵמָּה אבל הם, אויבי יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי ויסתכלו עלי בחוסר עיניין.
יט יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל יעשו הגרלה ביניהם, מי יקבל איזה בגד.
כ וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי המקור לכוחי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.
כא הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי את נפשי, אותי, מִיַּד כֶּלֶב משל לאויביו (כמו בפסוק יז) יְחִידָתִי את נפשי (יחידה היא תואר לנפש, שהיא אחת ויחידה לאדם).
כב הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה, וּמִקַּרְנֵי רֵמִים ראמים עֲנִיתָנִי.
כג אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי לבני עמי, בְּתוֹךְ קָהָל ברוב עם אֲהַלְלֶךָּ.
כד יִרְאֵי יְהוָה הַלְלוּהוּ, כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, וְגוּרוּ פיחדו מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל.
כה כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ תיעב עֱנוּת את תפילת ה- עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.
כו מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי היכולת להלל אותך באה לי ממך, בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו מול פני יראי ה', כדי לפרסם את הנס.
כז יֹאכְלוּ מבשר קורבנות הנדרים שנדבתי עֲנָוִים יראי ה' (שמצויינים במידת העונה) וְיִשְׂבָּעוּ, יְהַלְלוּ יְהוָה דֹּרְשָׁיו, יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד והוא מברך אותם שבזכות האכילה יהיה ללב שלהם כח לתמיד.
כח יִזְכְּרוּ יפנו את ליבם לה' וְיָשֻׁבוּ אֶל יְהוָה כָּל אַפְסֵי אָרֶץ האנשים הגרים בקצוות העולם, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם.
כט כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל והוא שולט בַּגּוֹיִם.
ל אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי השבעים והשמנים ב- אֶרֶץ, לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר כל מי שבסוף חייו יקבר באדמה, כל האנושות, וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה וכן ישתחוו לפניו כל מי שאינם יכולים להחיות את נפשם בעצמם (אלא רק בעזרתו של ה').
לא זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ בקרב בני הדור הזה שעובדים את ה', יְסֻפַּר לַאדֹנָי לכבוד ה' (סיפור נפלאותיו) לַדּוֹר לדור הבא.
לב יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד לדור הבא, לבניהם שיוולדו להם כִּי עָשָׂה יספרו את אשר עשה ה'.