עם טעמים:
כִּ֤י לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
כי לא בזה וכן יאמרו בהתודותם כשיצאו מן הגלות: כשהיינו בגלות לא בזה ולא שקץ ענותנו שהיינו עניים.
ולא שקץ ענין תועבה כמו (ויקרא יא מג): אל תשקצו את נפשתיכם
ענות שם מענין עני; ויש מפרשים (בעל התרגום, רש"י וזולתם): ענות, תפלת
עני מה שעונה בפיו כמו (משלי טז א) מענה לשון.
ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע: פעל עבר בשקל כי חפץ בבת יעקב (בראשית לד יט).
"כי לא בזה", ר"ל "ענות" ועוני של "העני" לא בא בעבור שהוא "מבזהו", שהוא בעיניו כדבר בלתי נחשב להשגיח עליו כאשר לא ישגיח אדם על החתולים, או בעבור "שמשקצו" מחמת שנאה שיש לו עליו, (כמ"ש הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך), ולא מצד שאינו משגיח על כל הנעשה בעולם השפל כי "לא הסתיר פניו ממנו", כי "בעת שועו" אליו לישועה הוא "שומע":
